חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ו – ברכת המזון

תקנו חכמים לומר בברכת המזון בקשה מיוחדת לכבוד השבת – 'רצה והחליצנו', בה אנו מבקשים שירצה ה' במנוחתנו ובקיום מצוות השבת שלנו, ויזכנו לקיים את השבת בלא צער ויגון. וכיוון שהיא בקשה, תקנו לאומרה בברכה השלישית שאף היא בקשה. וכדי לחזור לנושא הברכה מסיימים בבקשה על ירושלים ועל הגאולה, וחוזרים לברכת 'ובנה ירושלים'.

שכח לומר 'רצה' ונזכר לפני שהתחיל ברכת 'הטוב והמטיב', תקנו שיאמר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך אתה ה' מקדש השבת". וימשיך לומר ברכת 'הטוב והמטיב'. ואם כבר התחיל ברכת 'הטוב והמטיב' ונזכר שלא אמר 'רצה', צריך לחזור ולומר את ברכת המזון מתחילתה. שכך תקנו חכמים שיזכיר בברכת המזון את עניין השבת, ואם לא הזכיר – לא יצא ידי חובת ברכת המזון (שו"ע קפח, ו. דין המסופק אם אמר 'רצה' בפנה"ל ברכות ד, ח, 7).[5]

אמנם כל דין זה אמור לגבי שתי הסעודות הראשונות, שבהן חובה לאכול לחם לכל הדעות, וממילא חייבים אח"כ לברך ברכת המזון. אולם אם שכח להזכיר את השבת בסעודה שלישית – אינו חוזר, משום שבדיעבד יכול לקיים את מצוות סעודה שלישית במיני מזונות, וממילא אינו חייב לברך ברכת המזון, ולכן אם שכח לומר 'רצה' אינו חוזר לברך. וכן הדין למי ששכח לומר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון בראש חודש או בחול המועד, שכיוון שאינו חייב לאכול אז לחם – אינו חוזר (שו"ע קפח, ח).[6]

מי שהתחיל לאכול סעודה שלישית לפני שקיעת החמה וסיים אותה לאחר צאת הכוכבים, אומר בברכת המזון 'רצה', שהולכים אחר התחלת הסעודה. ואם חל ראש חודש במוצאי שבת, ישנו ספק מה יזכיר בברכת המזון. יש אומרים שכדי לצאת מהספק, עדיף לסיים לאכול לפני צאת הכוכבים, ויאמר בברכת המזון 'רצה' בלבד. ולדעת מו"ר הרצי"ה קוק זצ"ל עדיף להמשיך לאכול פת אחר צאת הכוכבים, ולומר 'רצה' ו'יעלה ויבוא' (עולת ראיה ח"א עמ' שסד).[7]


[5]. לדעת ח"א מז, יח, אפילו אם התכוון להתחיל לומר ברכת 'הטוב והמטיב' ואמר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם" עדיין יכול לתקן ולומר "שנתן שבתות" וכו'. אולם לדעת רוב האחרונים, אפילו אם התחיל לומר מילה אחת בלבד לשם ברכת 'הטוב והמטיב', כגון שפתח ואמר "ברוך", כבר חייב לחזור לתחילת ברכת המזון, מפני שהראה בזה שהסיח דעתו מלומר את הבקשה על השבת. למעשה, בבאו"ה נוטה להחמיר שיחזור לברך מתחילה, וכ"כ בבא"ח ש"א חוקת כ. וכדעת הח"א כתבו בכה"ח קפח, כח, ויבי"א ו, כח. גם בסעודה שלישית הנזכר לפני 'הטוב והמטיב', יאמר את ברכת ההשלמה.

[6]. אמנם לדעת ה'בן איש חי' (ש"א חוקת כ וכב), גם בסעודה שלישית, אם בירך ברהמ"ז לפני צאה"כ, חוזר לומר 'רצה', מפני שעפ"י הסוד אין הבדל בין סעודה שלישית לשאר הסעודות. ולהלכה כתבתי כשו"ע ורוה"פ שאינו חוזר.

[7]. נחלקו הפוסקים בדין מי שהמשיך לאכול פת לאחר צאת הכוכבים, י"א שיזכיר 'יעלה ויבוא' (מ"א קפח, יח; ישכיל עבדי ח"ז או"ח כז). וי"א שהואיל ולא הבדיל הולכים אחר תחילת הסעודה ויזכיר 'רצה' (בא"ח ש"א חקת כב, יחו"ד ג, נה). וי"א שהואיל והסעודה נמשכה בשני הזמנים יזכיר את שניהם (ט"ז קפח, ז, שועה"ר יז, מג"ג ובגדי ישע). וכ"כ הרצי"ה בעולת ראיה ח"א עמ' שסד (מן הסתם בשם אביו), שעדיף להמשיך לאכול אחר צאת הכוכבים ולהזכיר שניהם.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן