חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ח – הכנת תה וקפה בשבת

הרוצה להכין תה או קפה שחור, צריך לעשות זאת בכלי שלישי, ובכלל זה גם אם מערים את המים החמים מכלי שני. כלומר יערה את המים החמים לכוס אחת (שהיא כלי שני), וממנה יערה את המים לכוס שבה נמצאת שקית התה או הקפה, והיא כלי שלישי.

לכאורה היה צריך להתיר זאת בכלי שני, שכן הכלל הוא שאין בישול בכלי שני. אלא שכפי שלמדנו, בדברים שהם 'קלי הבישול', יש בישול גם בכלי שני, ויש חוששים שעלי התה או הקפה הם מ'קלי הבישול'. ועוד שיש סוברים, שאסרו חכמים להכניס לכלי שני מאכל שלא עבר בישול, משום שזה נראה כבישול (מ"א, מ"ב שיח, לד). לפיכך יש להכינם בכלי שלישי.

אמנם יש שהחמירו והורו, שהואיל ואנו רואים שאפילו בכלי שלישי יוצא צבע וטעם מתוך שקית התה, סימן הוא שהתה מתבשל בקלות רבה, ולכן יש לאסור להניחו אפילו בכלי שלישי (ערוה"ש וחזו"א). אלא שלדעת רוב הפוסקים, כלל מוחלט הוא, שאין איסור בישול בכלי שלישי, ובכל מקרה מותר להכניס מאכל שלא התבשל לכלי שלישי. בנוסף לכך, מה שרואים שגם בכלי שלישי יוצא טעם וצבע מהתמצית, אין זה סימן לבישול. עובדה היא, שאף אם יכניסו את שקית התה למים בטמפרטורה של ארבעים מעלות, שאינם מסוגלים לבשל, יצא טעם וצבע. לפיכך, מותר לערות מים חמים לכלי שלישי שמונחת בו שקית תה.

אם הכינו מערב שבת תמצית תה נוזלית, מותר לשפוך אותה למים החמים שבכלי שני, שכן התמצית הנוזלית אינה מ'קלי הבישול', ומזיגתה לתוך הכוס אינה נראית כפעולת בישול.

אם באמצע השבת התמצית הנוזלית נגמרה ונשארו רק עלי תה בלא נוזלים, מותר לשפוך מים רותחים מהדוד לתוך כוס שתחשב כלי שני, וממנה יערו את המים על עלי התה, ויכינו עוד תמצית נוזלית. ואין לחוש בזה לבישול, כי עלי התה הללו כבר נתבשלו בערב שבת, ואין לגביהם יותר איסור בישול.[7]

המהדרים נזהרים לכתחילה שלא לצבוע משקים (להלן יב, י), ועל כן ימזגו את תמצית התה לכלי שלישי, ועליה יערו את המים החמים מכלי שני, שבאופן זה המים מצטרפים לתמצית התה ולכל הדעות אין בזה חשש צביעה. כיוצא בזה, כאשר מערים את המים מכלי שני על שקית התה שנמצאת בכלי שלישי, אין בזה צביעה, שכן המים מצטרפים לשקית וצבעה.


[7]. כפי שלמדנו בסוף ההערה הקודמת, אין להניח את עלי התה במים חמים שבכלי שני, משום שחוששים לסוברים שזה נראה כמבשל, וכן חוששים שעלי תה הם מ'קלי הבישול', שאסור להניחם בכלי שני. אבל לערות עליהם מים מכלי שני אין צריך לחשוש, וכפי שמבואר בסוף ההלכה הקודמת, שאף שיש לחשוש לדעת הסוברים שאולי מאכלים שונים בכלל קלי הבישול, לגבי עירוי אין לחשוש לכך, שכן נחלקו הפוסקים אם עירוי מבשל כדי קליפה, וכאן שיש ספק אם הוא מקלי הבישול, יש להקל. וזאת בנוסף לכך שבעירוי אין חשש שנראה כמבשל. קל וחומר כאשר עלי התה בתוך שקית, שאז גם לסוברים שעירוי מבשל כדי קליפה, כוח הבישול לא יגיע לעלים שבתוך השקית (עי' אול"צ ח"ב ל, ג, וחזו"ע ח"ד עמ' שעח). קפה נמס, כיוון שכבר עבר בישול, אפשר להכינו בכלי שני.

כתבתי שאם התמצית הנוזלית שהוכנה מערב שבת נגמרה, יצוק על עלי התה המבושלים מים חמים מכלי שני. אבל לערות מהדוד ישירות לתוך הכלי עם התמצית – אסור, מאחר שהנוזלים שבתמצית התקררו, ולהרבה פוסקים אסור לחמם אותם לחום שהיד סולדת בו (לעיל הלכה ה, מ"ב שיח, לט). ועוד, שאולי עלי התה לא נתבשלו לגמרי לפני השבת, והעירוי יוסיף לבשלם. אבל אם העירוי יעשה מכלי שני – אין לחוש לאיסור בישול, שגם אם נחשוש שהעלים מ'קלי הבישול', כיוון שכבר נתבשלו לפני שבת, אין חשש שעירוי מכלי שני יוסיף לבשלם. וגם אין לחוש לבישול המים הקרים שנותרו עם העלים, מפני שהמים אינם מ'קלי הבישול'.

תפריט