חיפוש
Close this search box.

פניני הלכה

ו – שעון שבת והרחקת זמן פעולתו

איסורי השבת חלים מעת כניסת השבת, אבל לפני כניסת השבת מותר לבצע פעולות שהשפעתן תימשך ביום השבת. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הפעלת שעון-שבת שמחובר לזרם החשמל, שבכוחו לנתק את הזרם ולחברו כפי שיכוונו אותו, וכך ניתן לגרום לנורות החשמל להידלק ולכבות במשך השבת. למשל, ניתן להדליק לפני כניסת השבת את אורות הבית, ולכוון את שעון-השבת כך שיכבה אותם לקראת שעת השינה, ושוב ידליקם לקראת סעודת שחרית, ולאחר סיום הסעודה יכבה אותם ושוב ידליקם לקראת סעודה שלישית. כמו כן ניתן להתקין שעון-שבת על שקע ולחבר אליו תנור חשמלי או מאוורר, ולכוון את השעון באופן שידליק ויכבה את המכשיר בשעות הרצויות.

אדם שכיוון את שעון השבת כך שהאורות יכבו בליל שבת בשעה אחת-עשרה, ולבסוף נמלך בדעתו ורצה ללמוד עד השעה שתים-עשרה. יש אומרים שאסור לו לדחות את מועד כיבוי האור על ידי הזזת הזיזים בשעון-השבת, משום שלדעתם שעון-שבת הוא חלק ממערכת התאורה, ואסרו חכמים לעשות פעולות הגורמות לשינוי במשך זמן התאורה, כפי שניתן ללמוד מדין נר של שבת שאסרו לחבר אליו שפופרת של ביצה מלאה שמן, שמא יקח מהשמן (שבת כט, ב; ביצה כב, א).

אולם למעשה מותר לעשות זאת, משום שהדוחה את פעולת כיבוי האור דומה למי שהיה נר דולק בחדרו והרוח החלה לנשוב בחלונו עד שהנר עומד לכבות, שלכל הדעות מותר לו לסגור את החלון, ולאפשר בכך לנר להמשיך לדלוק עוד שעה ארוכה. שהואיל ולא עשה דבר בגוף הנר עצמו, אלא רק מנע מהרוח לכבותו – אין בדבר איסור. וכן מי שדוחה את פעולת שעון-השבת, אינו עושה דבר בגוף הנורה או מכשיר החשמל אלא רק מונע לזמן נוסף את פעולתו של שעון-השבת.

לפיכך, כל פעולה שממשיכה את המצב הקיים מותרת. שאם החשמל מנותק, מותר להמשיך את מצב הניתוק ועל ידי כך האור יידלק מאוחר יותר. ואם החשמל מחובר, מותר להמשיך את המצב הקיים ועל ידי כך האור יכבה מאוחר יותר. וכן בשעה שהאור כבוי, מותר להוריד את המתג שמדליק את הנורות, כדי שכאשר תגיע השעה ששעון-השבת ידליק את האורות, אותן נורות לא ידלקו.[6]
אבל אסור לשנות את שעון-השבת כך שיקדים את פעולת הכיבוי או ההדלקה. למשל, אם כוונו את שעון-השבת שיכבה את האור בשעה 12.00 בלילה, ונמלכו לישון מוקדם יותר, אסור להקדים את הכיבוי. ואף שאין זה כיבוי בידיים, שכן הכיבוי אינו מתבצע מיד אלא רק לאחר זמן, מכל מקום גם גרימת כיבוי אסורה מדברי חכמים. וכן אם כיוונו את השעון באופן שידליק את האור בשעה 10.00 בבוקר, אסור להזיז את המתגים של שעון-השבת כדי שהאור יידלק מוקדם יותר, שאסרו חכמים לגרום להדלקת האור. אמנם לצורך גדול מותר להקדים, הואיל ופעולה זו נחשבת 'גרמא', שמותרת לצורך גדול.[7]


[6]. אמרו חכמים (ביצה כב, א): "הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, והמסתפק ממנו חייב משום מכבה", לדעת הרא"ש ודעימיה, מפני שהוספת שמן שתגרום לנר לדלוק זמן נוסף היא הבערה, והפחתת השמן היא כיבוי. ופסק בשו"ע תקיד, ג, על פיו, שגם חיתוך נר שעווה דולק או הכנסתו לתוך חול אסורים משום כיבוי. יש אומרים לפי זה שכל שינוי בשעון שבת אסור מהתורה, וממילא יש בזה גם איסור מוקצה (ישכיל עבדי ז, כג). ויש סוברים שחלק מהשינויים אסורים מהתורה (אג"מ יו"ד ח"ג מז, ד; אז נדברו ג, כה; ח, לב). אולם הלכה כדעת המקילים שכל המשך מצב בשעון שבת מותר. ראשית, מפני שלדעת תוס' ודעימיה, הפחתת השמן או הוספתו אסורה מהתורה משום שבעת ההוספה הנר מתגבר או נחלש, אבל אם ההשפעה של נתינת השמן או נטילתו היתה ניכרת רק אחר זמן, אין זה כיבוי אלא גרם כיבוי (לעיל יז, 1). ויש פוסקים כדעתו למעשה (רמ"א תקיד, ד, ערוה"ש ד). ואף אם נאמר כרא"ש, רבים מפרשים שהאיסור הוא ליטול מחומר הבערה שבנר עצמו או להוסיף בו, אבל אם הפעולה נעשית באופן חיצוני הוא גרמא בלבד (ב"ח, ט"ז, גר"א, מ"ב תקיד, כג). ואף אם נקבל את דעת השו"ע ברא"ש, נראה לומר שחומרתו היא רק כאשר הפעולה החיצונית נעשית בסמוך לנר, אבל אם נעשית במרחק כמו בשעון שבת מותר. וכן למדנו (ביצה כב, א), לפי רי"ף, רמב"ם ורא"ש, שהסרת גזרי עצים שעומדים לבעור כדי שלא יבערו מותרת. וכ"כ מנחת שלמה יג; יבי"א ג, יח; שש"כ יג, כו-לג, ועוד, כמובא בהרחבות. וכיוון שמותר להמשיך את המצב הקיים בשעון השבת, הזיזים שצריך להזיז לשם כך אינם מוקצה.

יש להוסיף, כאשר האור כבוי מותר להוסיף שעות כיבוי גם לאחר שיידלק, וכאשר האור דולק אפשר להוסיף שעות הדלקה גם לאחר שיכבה (עי' שש"כ יג, ל). ואמנם אפשר היה לטעון שהיתר זה הוא רק בהמשכת מצב שממילא עומד להיות, אולם כיוון שגם שינוי המצב אסור רק משום גרמא, ויש סוברים שגרמא מותרת לכל צורך (לעיל ט, ט, 5), נכון לנטות לקולא.

[7]. הקדמה של פעולת השעון נחשבת 'גרמא', ולמדנו לעיל (ט, ט, 5), שפעולת גרמא מותרת לצורך גדול או לצורך מצווה או כדי למנוע הפסד. וכ"כ בשש"כ יג, כט, עפ"י רשז"א; ויבי"א ח"ג או"ח יח. נימוק נוסף להיתר, שכיבוי אסור מדרבנן (לעיל הלכה א). והרוצים לחוש לדעת המחמירים, כאשר מדובר בהקדמת הדלקה, יבצעו את ההקדמה בשינוי.

תפריט