המתפללת צריכה להתכונן לקראת התפילה לה', ולירא מפני הדר גאונו, ולשמוח על שהנה היא עומדת לבוא לפני מלך מלכי המלכים ולהתפלל. הדבר צריך להתבטא גם בלבוש, שיהיה מכובד, כראוי למי שעומדת לפני המלך.
שלא כדין שאר הדברים שבקדושה דין התפילה, שבכל שאר הדברים שבקדושה, כדוגמת ברכות וקריאת שמע, כל זמן שהערווה מכוסה, מותר לאומרם (שו"ע או"ח עד, ו). אבל בתפילה הדין שונה, שהואיל והאדם עומד לפני המלך ברוך הוא, עליו להתלבש באופן מכובד (שו"ע צא, א). לגבי נשים, כל זמן שהבגדים צנועים על פי ההלכה, הרי הם כשרים לתפילה.[2]
לכתחילה תהדר המתפללת ללבוש בגדים מכובדים, שלא יהיה כבוד שמיים פחות מכבוד בשר ודם, וכמו שאדם מקפיד להתלבש באופן מכובד לפני שהוא נפגש עם אנשים חשובים, כך לפחות עליו להקפיד להתלבש לקראת התפילה. ואמנם אדם שהולך פעם בחייו להקביל את פני המלך – לובש את בגדיו היפים ביותר, ואילו זה שפוגש את המלך בכל יום – מקפיד ללבוש בגדים מכובדים לפי תפקידו ומעלתו, אבל אינו מתלבש בכל יום בבגדיו המכובדים ביותר. וכך אנו בתפילה, הרי אנו כמי שבאים לפני המלך בכל יום, שלובשים בגדים נאים, אבל לא את המכובדים ביותר, שאותם אנו שומרים לשבתות, חגים ושמחות של מצווה.
[2]. לגבי גברים ישנה שאלה מה יעשה אדם שנקלע למקום שאין לו שם אלא תחתונים המכסים את ערוותו, וגם אין לו שמיכה לכסות את שאר גופו. יש אומרים שהואיל והוא אנוס יתפלל באופן זה (כה"ח צא, ג), ויש אומרים שלא יתפלל (באו"ה צא, א), כמבואר בפניני הלכה תפילה ה, ד, 6. אולם אשה במצב כזה לא תתפלל, מפני שיש בכך יותר פגיעה בכבודה ובכבוד התפילה. בנוסף, יש אומרים שאשה יכולה לצאת ידי חובת התפילה באמירת ברכות השחר והתורה. אמנם, אם יש לה שם שמיכה, תכסה בה את כל גופה ותתפלל. יש לציין שדיני הגברים מורכבים יותר, מפני שמצוות הצניעות פחות חמורה לגביהם, ולכן יש אנשים שבמשך היום הולכים בבגדים לא מכובדים כמו מכנסיים קצרים וגופיה, אבל לתפילה עליהם לבוא בלבוש מכובד, כמבואר בפניני הלכה תפילה ה, ד-ה, אבל נשים חייבות בצניעות כל היום, וממילא כל הבגדים הכשרים כל היום כשרים גם לתפילה.