אין לאחוז בתפילת עמידה דבר שרגילים לחשוש עליו שמא ייפול, כגון ספר או קערה או סכין, מפני שהדאגה שמא ייפול תטרוד את הכוונה. אבל סידור מותר לאחוז, כיוון שהוא לצורך התפילה (שו"ע צו, א-ב). טוב להיזהר בזה גם בעת אמירת שאר חלקי התפילה. גם דבר שאין לו ערך ואין חוששים עליו, כגון גבעול, לכתחילה אין לאחוז בשעת תפילת עמידה, שאין זה דרך כבוד לעמוד בתפילה כשאוחזים ביד דבר מיותר (עי' מ"ב צו, א, ה).
לפני התפילה צריך לכבות את הטלפון הנייד. בבית הכנסת ובמקום שיש סידורים, נכון שלא להשתמש בטלפון כסידור, כדי שלא יסיח את דעת המתפללת, וכדי שלא תיראה כמי שמסתכלת בהודעות בזמן התפילה. מי שאין לה סידור, או שהיא רוצה להתפלל מהטלפון כדי לזכור לומר את כל הדברים שצריך להוסיף באותו יום – תבטל תחילה את האפשרות לקבל שיחות והודעות.
מי שאולי יצטרכו להזעיקה לצורך דחוף, תגדיר את הטלפון כך שיתריע ברטט רק על הודעות דחופות, וכך ההפרעה לתפילה ולמתפללים תצטמצם (ראו פנה"ל חפצי קודש יב, ד).
לכתחילה לא תעמוד המתפללת בתפילת עמידה כשתרמיל על גבה, שאין דרך כבוד לעמוד כך בפני אנשים נכבדים, וקל וחומר בתפילה. ואם היא כבר נמצאת בדרכה והתרמיל על כתפיה, ונוח לה להשאירו עליה, אם הוא פחות מנפח ארבעה קבין (כ-4.8 ליטר), מותר לה להתפלל כשהוא על כתפיה. ואם הוא יותר מארבעה קבין, לא תתפלל כשהוא על כתפיה, מפני שמשא כזה עלול לפגוע בכוונתה (שו"ע צז, ד). (על הכנסת נשק לבית כנסת ראו פנה"ל חפצי קודש ט, ה, 3).
מי שיש בידה ארנק כסף או דבר יקר אחר, וחוששת להניחו שמא ייגנב, ואין לה כיסים שתוכל לשומרו בהם, ואין לה חברה שתוכל להפקידו בידיה, בדיעבד עדיף שתאחז אותו בידיה בתפילה, מפני שבאופן זה תהיה פחות טרודה (מ"ב צו, ו; כה"ח ז). וכן הדין לגבי מי שנושאת על גבה תרמיל כבד וחוששת להניחו שמא יגנבוהו, שבלית ברירה עדיף שתתפלל כשתרמילה על גבה.
אסור לאשה להתפלל כשתינוק על ידיה, מפני שהיא צריכה להשגיח עליו שלא ייפול, ועוד, שהוא עלול להסיח את דעתה. גם כשהוא מונח בתוך מנשא (קנגרו), אין דרך כבוד לעמוד עימו בתפילה. וכשאין ברירה, מי שיודעת שתוכל להתפלל בכוונה כשהוא עליה, רשאית בשעת הדחק להתפלל עימו. וכשיש חשש שלא תוכל לכוון, לא תתפלל, ותצא ידי חובתה בברכות התורה והשחר, שכן ברכות מותר לברך כאשר התינוק על ידיה.