ב – תוספות מעניינו של יום

פורסם בקטגוריה פרק יח - טעויות הזכרות ושכחה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/02-18-02/

בימים מיוחדים מוסיפים בתפילה דברים מעניינו של יום. יש תוספות שאם שכח לאומרן לא יצא ידי תפילתו, ויש תוספות שלכתחילה צריך לאומרן אבל בדיעבד אינן מעכבות.

בחול המועד של פסח וסוכות, מוסיפים בברכת 'רצה' – "יעלה ויבוא", ואם שכח ולא אמרו, חוזר ומתפלל. ואם עדיין לא סיים את תפילתו, חוזר ל'רצה' ואומר "יעלה ויבוא" וממשיך משם ואילך עד סוף התפילה. וכן בראש חודש אומרים "יעלה ויבוא", ואם שכח ולא אמרו בשחרית ומנחה – חוזר ומתפלל. אבל אם שכח לומר "יעלה ויבוא" בערבית של ראש חודש – אינו חוזר, הואיל ובזמן שהיו מקדשים את החודש על פי עדים, לא היו מקדשים את החודש בלילה, וממילא לא חלה עדיין קדושת ראש חודש בערבית (שו"ע תכב, א).

במוצאי שבת מוסיפים בברכת "אתה חונן" נוסח הבדלה, ואם שכח ולא אמרו – אינו חוזר, הואיל והוא עתיד לצאת ידי חובתו בהבדלה על הכוס (שו"ע רצד, א).

בחנוכה ופורים מוסיפים בברכת ההודאה "על הניסים", ואם שכח ולא אמרו – אינו חוזר, מפני שחגים אלו מדברי חכמים, לפיכך אין הזכרתם בתפילה מעכבת (שו"ע תרפב, א).

בימי תענית מוסיפים היחידים "עננו" בשומע תפילה. למנהג אשכנזים אומרים אותו רק במנחה (רמ"א תקסה, ג). ולמנהג ספרדים בכל משך הצום: בתשעה באב – בערבית שחרית ומנחה, ובשאר הצומות – בשחרית ומנחה (כה"ח תקסה, יז). ויש נוהגים בכל הצומות לאומרו גם בערבית (הרב רקח, מהרי"ץ). ולכל המנהגים, השוכח ולא אמר "עננו" אינו חוזר.

בעשרת ימי תשובה, שהם ימי דין, שבהם מתגלה מלכותו בעולם, חותמים בברכה השלישית "המלך הקדוש", ובברכת "השיבה שופטינו" – "המלך המשפט". ואם טעה ואמר בברכה השלישית "הא-ל הקדוש", ולא תיקן את עצמו תוך כדי דיבור, חוזר לתחילת התפילה. שכבר למדנו ששלוש הברכות הראשונות הן מקשה אחת, וכל הטועה באחת מהן – חוזר לראש. ואם טעה בברכת "השיבה שופטינו" וחתם כבכל השנה "מלך אוהב צדקה ומשפט", ולא תיקן את עצמו תוך כדי דיבור, למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, יצא בדיעבד ידי חובתו, הואיל וגם בנוסח של כל השנה מזכירים את המילה 'מלך' (רמ"א קיח, א; בא"ח נצבים יט; כה"ח א). ולמנהג חלק מהספרדים לא יצא, הואיל ולא אמר את נוסח הימים הנוראים. ואם עדיין לא סיים את תפילתו, יחזור לברכת "השיבה שופטינו" ויחתמנה כראוי, וימשיך משם עד סוף התפילה. ואם סיים את התפילה, יחזור ויתפלל שנית, ויתנה שאם אינו חייב לחזור, הרי שזו תפילת נדבה (שו"ע קיח, א; יחו"ד א, נז).

עוד מוסיפים בעשרת ימי תשובה ארבע תוספות: "זכרנו", "מי כמוך", "וכתוב" ו"בספר חיים", ואם שכח ולא אמרן, אינו חוזר (שו"ע תקפב, ה).

טעה ואמר ביום חול רגיל "יעלה ויבוא", או "זכרנו" שאומרים בעשרת ימי תשובה, או "על הניסים", יחזור לתחילת הברכה. ואם כבר המשיך לברכה הבאה, ימשיך למרות טעותו[2].


[2]. יש אומרים שהואיל ואמר דבר שאינו שייך כלל, עליו לחזור לתחילת הברכה שטעה בה. ואם היה זה בשלוש ראשונות או שלוש אחרונות – יחזור לתחילתן. ואם סיים את תפילתו עליו להתפלל שנית. וזה בתנאי שאמר שקר מוחלט, כגון שאמר יעלה ויבוא עד: "ביום ראש החודש הזה", או "זכרנו לחיים" עד "וכתבנו" ואינו זמן כתיבה. אבל אם רק אמר את תחילת "יעלה ויבוא" וכיוצא בזה, אינו הפסק, וימשיך בתפילתו. וכ"כ כנה"ג ופר"ח ומ"ב קח, לז-לח. לעומת זאת דעת השו"ע קח, יב, שגם אם אמר "ביום ראש החודש הזה" וכיוצא בזה, אף שטעה, אינו הפסק. וכמה מגדולי האחרונים סוברים כמותו, וביניהם מ"א תרצג, א, ודעת תורה תרס"ח. וכ"כ בכה"ח קח, נח. (וכתב בילקוט יוסף קח, לא, שצריך לחזור ולהתפלל ויעשה תנאי של נדבה). ובאש"י לב, כג, כתב כמ"ב קח, לח. אבל למעשה אפשר אולי לומר שגם למ"ב אינו חוזר עבור כך על ברכות. אלא אם לא סיים את הברכה שטעה בה, יחזור לתחילתה. אבל אם כבר סיים, לא יחזור עליה. וכן בשלוש ראשונות או אחרונות, אינו חוזר לתחילתן אלא רק לתחילת אותה הברכה. שהרי בסימן קד, יט-כ, חשש לשיטת הרשב"א, שאם לא הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר תמיד למקום שפסק בלבד. ועיין בשעה"צ קח, ס. נמצא למעשה שלא ברור שהוא חולק על השו"ע בדבר שגורם לאמירת ברכה נוספת. וכך כתבתי למעלה.

פורסם בקטגוריה פרק יח - טעויות הזכרות ושכחה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן