ט – הנחת פתיתי חמץ והאפשרות להעזר בבני ביתו

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/04-04-09/

נוהגים להחביא בבית פתיתי חמץ לפני הבדיקה, כדי שימצאם הבודק. יש סוברים שמנהג זה נועד להבטיח שהבודק ימצא חמץ בבדיקתו, שאם לא כן אולי ברכתו לבטלה. אבל האמת אינה כן, שאפילו אם לא ימצא כלום אין ברכתו לבטלה, מפני שמטרת הבדיקה לוודא שאין בבית חמץ, ובכל מקרה שהבדיקה בוצעה – מטרה זו הושגה. בנוסף לכך הברכה אינה מכוונת לבדיקה בלבד אלא לכל משך תהליך ביעור החמץ שמתחיל בבדיקה ומסתיים בביעור ובביטול החמץ. וכן הוא נוסח הברכה "על ביעור חמץ" ולא על בדיקת חמץ, ולכן אף אם לא ימצא חמץ בבדיקה, הרי ימשיך למחרת בתהליך ביעור החמץ, ונמצא שברכתו אינה לבטלה (רמ"א תלב, ב; מ"ב יג).

אבל אין לבטל מנהג ישראל זה, וגם האר"י נהג להניח עשרה פתיתים. ויש שכתבו שטעם המנהג כדי שישאר לו אח"כ חמץ מאותם הפתיתים, ועל ידי כך לא ישכח לבטל את החמץ. ויש שבארו כי בזכות אותם הפתיתים לא יתרשל בבדיקתו (חק יעקב תלב, יד). לפיכך, במקום שניקו את הבית היטב, ומצד הדין מספיק לבודקו בלא דקדוק, יש להניח את הפתיתים במקומות שהבודק ימצאם בקלות; ובמקומות שלא ניקו היטב – יחביאום יותר. ובכל אופן טוב שמניח הפתיתים ירשום לעצמו היכן הטמינם, כדי שאם הבודק לא ימצאם, יוכלו להוציאם ולבערם.

אחר הבדיקה יבטל את החמץ שלא נמצא ואולי נותר בבית, (כמבואר להלן ה, א). את החמץ שנמצא בבדיקה, ואת החמץ שמתכוונים לאכול עד למחרת – ישמרו היטב, כדי שלא יתפזר שוב בבית.

מי שקשה לו לבדוק את כל ביתו, יכול לבקש מבני ביתו לסייע לו בבדיקה, ויעמדו לידו בעת הברכה ויענו אמן, ואח"כ יתפזרו בבית לבודקו. ואם בעל הבית אינו יכול לבדוק, יבקש מאחר שיבדוק במקומו, והבודק יברך (שו"ע תלב, ב; מ"ב י).

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן