יש משפחות שנוסעות מביתם לכל ימי הפסח, וברצונם להיפטר מניקוי הבית ובדיקת חמץ, והשאלה האם על ידי שימכרו את כל הבית או ישכירוהו לנוכרי ייפטרו מבדיקת חמץ.
נחלקו בזה הפוסקים: יש מקילים, שהואיל ובפועל הבית אינו ברשותו בערב פסח, שכן הוא נמכר או הושכר לגוי, אינו חייב לבודקו (חק יעקב וגר"א בדעת הטור ורמ"א). ורבים מחמירים, שהואיל והתגורר בבית הזה בתוך שלושים הימים שלפני הפסח, כבר חלה עליו חובת בדיקת חמץ, ורק אם יעבור לבית אחר שבו הוא יתחייב בבדיקת חמץ, יהיה פטור מלבדוק את הבית שמכר או השכיר לגוי (אבי העזרי, שו"ע תלו, ג, ומ"א ושועה"ר בדעת הטור ורמ"א). בנוסף לכך, אין ראוי לאדם להשתמט מלקיים את מצוות בדיקת חמץ.
למעשה, כדי לצאת ידי כולם, יש למכור או להשכיר את כל הבית חוץ מחדר אחד, ובו יקיימו את מצוות בדיקת חמץ, וכיוון שכבר יקיימו בו את מצוות בדיקת חמץ, לכל הדעות אין צריך לבדוק את החדרים שנמכרו או הושכרו לגוי.
בארץ ישראל אסור למכור בית לנוכרי (שו"ע יו"ד קנא, ח), ועל כן צריך לציין בשטר 'מכירת החמץ' שמדובר בהשכרה, ובנוסף לכך, יש למכור את החמץ שנמצא בכל החדרים המושכרים, ובזה ייפטרו מלבדוק את אותם החדרים.[8]
כשאפשר, טוב לבצע את השכרת הבית לפני ליל י"ד, מפני שיש סוברים שאם בליל י"ד עדיין יהיו החדרים ברשותו, יתחייב לבודקם (מקו"ח וח"א). כאשר קשה למצוא דרך להשכיר את הבית לפני ליל י"ד, כי רוב הרבנויות מבצעות את המכירה (וההשכרה) בבוקר יום י"ד, אפשר לסמוך על המקילים, שהואיל והוא מתכוון להשכיר את אותם החדרים, אין יותר חשש שיעבור בהם על איסור 'בל יראה' ו'בל ימצא', וממילא אין צריך לבודקם (בניין עולם, חת"ס, כמובא במ"ב תלו, לב).
לגבי כלי האוכל והתנור, יש לנקותם לפני פסח מכל ממשות חמץ, שאם לא כן אחר הפסח יהיה צורך לנקותם כדי שלא לאכול חמץ שעבר עליו הפסח. ולמכור את הכלים לגוי לא כדאי, משום שאחרי הפסח יצטרכו לטובלם במקווה כדין כלים שנקנו מגוי. (ולמכור את החמץ שעליהם ושבלוע בהם הוא דבר תמוה, כמבואר להלן ו, ד).
בארץ ישראל, שאסור למכור בית לגוי, אפשר להשכיר. ואמנם כתבו במקו"ח תלז, ד, ובח"א קיט, יח, בשם א"ר, שהמשכיר בית לגוי חייב לבדוק את ביתו. מ"מ נראה שאם גם מוכרים את כל החמץ שבאותם חדרים, גם לדעתם פטורים מבדיקת חמץ. וכ"כ בחת"ס או"ח קלא. ורבים כתבו שככלל יש להעדיף להשכיר כי כך מתאים גם לשוכרי בתים (נו"ב שיבת ציון י; בית שלמה או"ח סא; זקן אהרן ח"ב או"ח כב), ועוד שההשכרה נעשית בלב שלם יותר (זכר יהוסף קלח; בגדי ישע ב' אות ט; ובית שלמה צא).
