י – על תבשיל לעולם מברכים מזונות

פורסם בקטגוריה ו - חמשת מיני דגן. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/10-06-10/

כל מה שלמדנו, שלעיתים מברכים על מאפה מזונות 'המוציא' הוא מפני שמדובר במאפה. אבל על תבשילים של מיני דגן, כגון אטריות ופתיתים, וכן דייסה ממיני דגן, אפילו אם יאכלו מהם כמות גדולה ויקבעו עליהם סעודה – לעולם יברכו 'מזונות' ו'על המחיה'. והטעם לכך שחילקו חכמים בין מיני אפיה לתבשיל, מפני שכל מיני המאפה דומים במידה מסוימת ללחם, הן בצורתם והן בהכנתם על ידי אפיה. לפיכך, כאשר אוכלים את מאפה המזונות בין הארוחות – מברכים 'מזונות' ו'על המחיה', וכאשר קובעים עליו סעודה – מברכים 'המוציא' וברכת המזון. אבל מיני תבשיל שונים בתכלית מלחם, ולכן גם כשקובעים עליהם סעודה, ברכתם 'מזונות' ו'על המחיה'.

וכן הדין לגבי ביסלי ושקדי מרק, שכיוון שהם נעשים על ידי טיגון בשמן עמוק, נחשבים כמבושלים, ואף אם יקבעו עליהם סעודה – ברכתם 'מזונות' ו'על המחיה'. וכן הדין לגבי סופגניות, שכיוון שהן מתבשלות בשמן עמוק – דינן כתבשיל, ואף אם יקבעו עליהן סעודה ברכתן 'מזונות' ו'על המחיה' (ואם אלו סופגניות אפויות, דינן כפת הבאה בכיסנים).[9]

וכן הדין לגבי קוגל, שכיוון שהאטריות מתבשלות תחילה, אף שאח"כ הקוגל נאפה, כיוון שלא קיבל צורת לחם באפיה, וגם לפני כן האטריות היו ראויות לאכילה, נשאר דין הקוגל כתבשיל, שגם אם יקבעו עליו סעודה – ברכתו 'מזונות' ו'על המחיה'.

לדעת רבים גם הקובע סעודתו על ופלים לא יברך 'המוציא' וברכת המזון, שהואיל ומאפה הוופל דק מאוד אין עליו שם לחם כלל, וגם אם יאכל מהם הרבה, יברך 'מזונות' ו'על המחיה' (כך משמע ממ"ב קסח, לח, פתחי הלכה פ"ח לג).


[9]. ראו פנה"ל כשרות יא, 12, שלדעת ר"ת, המגלגל עיסה עבה, גם אם אח"כ בישלה, כיוון שחיוב חלה בעת הלישה, התחייבה בחלה. ולרוה"פ כיוון שהתכוון לבשלה, פטורה מחלה. ולגבי ברכות, לר"ת תבשיל זה נחשב מאפה, ואם נילוש במים ברכתו 'המוציא', ואם יש בו טעם שמן או מתיקות עד שנחשב כפת הבאה בכיסנים, רק אם יקבע עליו סעודה ברכתו 'המוציא'. ולדעת רוב הפוסקים, כיוון שהוא מבושל, לעולם ברכתו 'מזונות'. לפי זה גם הקובע סעודה על סופגניות, כיוון שהן מטוגנות בשמן עמוק, ברכתן 'מזונות'. ובשו"ע קסח, יג, כתב בסתם את דעת רוה"פ והזכיר את ר"ת כדעת 'יש חולקים', וכתב שכדי לצאת מהמחלוקת, הרוצה לקבוע סעודה על סופגניות יברך תחילה על לחם 'המוציא' ולבסוף ברהמ"ז. ע"כ. אבל אם לא אכל לחם, יברך 'מזונות' ו'על המחיה'. ואמנם לדעת מ"א קסח, לד, וא"ר, כיוון ששבע מהסופגניות, הוא ספיקא דאורייתא, ויש להחמיר כר"ת ולברך ברהמ"ז. אולם כתבו מג"ג ודגמ"ר, שגם בספק דאורייתא יברך 'מעין שלוש', מפני שמדאורייתא יוצאים ב'מעין שלוש'. עוד ביארו הבית מאיר ופמ"ג, שהב"י לא חשש כאן לספיקא דאורייתא, משום שרוה"פ חלקו על ר"ת, ולכן רק לירא שמיים כתב שטוב להחמיר. לפיכך, גם אם קבע סעודה על הסופגניות יברך 'מזונות' ו'על המחיה' (אמנם גם הראשונים שחולקים על ר"ת מסכימים שאם בעת שלש את הבצק העבה התכוון לאפותו – התחייב בחלה. ולדעת רי"ד ורמב"ן ועוד, ממילא ברכתו 'המוציא' וברהמ"ז. ולדעת תר"י ורבנו ירוחם למרות שהתחייב בחלה לעניין ברכות הולכים אחר מה שבפועל, וכיוון שהתבשל ברכתו 'מזונות' ו'על המחיה'. ובמקרה זה פסק בבאו"ה 'ונהגו להקל' לברך 'המוציא' וברהמ"ז, שספק דאורייתא לחומרא).

לעיל ג, ח, מבואר שלכתחילה עדיף שלא לאכול סופגניות בסעודה, ואם אכלן בסעודה, לא יברך עליהן בנפרד שהן בכלל הסעודה.

פורסם בקטגוריה ו - חמשת מיני דגן. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן