מלאווח הוא כמין בצק עלים, שעושים אותו שכבות שכבות, ובין שכבה לשכבה מורחים מרגרינה. לאחר מכן מטגנים את המלאווח על מחבת במעט שמן או אופים אותו בתנור. וכיוון שיש בו הרבה מרגרינה, אף שהוא קצת דומה לפיתה, דינו כ'פת-הבאה-בכיסנים', שאם קובעים עליו סעודה מברכים 'המוציא' וברכת המזון, ואם אכלו אותו כדרך ארעי בין הסעודות, מברכים 'מזונות' ו'על המחיה'.
כפי שלמדנו ישנם שני כללים בהגדרת קביעות סעודה: האחד שיהיה בו נפח ארבע ביצים, והשני שהסועד ישבע, ואין זה משנה אם השביעה תהיה ממאפה המזונות בלבד או שתהיה מהמאפה ועוד מאכלים. במנה אחת של מלאווח יש קרוב לנפח ארבע ביצים, אבל אין שבעים ממנו כפי ששבעים בסעודה רגילה. לפיכך, המתכוון לאכול מנה אחת יברך 'מזונות' ו'על המחיה', והמתכוון לאכול שתי מנות או מנה אחת עם עוד מאכלים, כשיעור שרגילים לשבוע בארוחה רגילה, יטול ידיים ויברך 'המוציא' וברכת המזון.
והמתכוון לאכול מעט יותר ממנה אחת, ספק אם יאכל כשיעור קביעות סעודה, ולכן, מי שיודע שישבע בזה – יברך 'המוציא' וברכת המזון, ומי שמסופק – יברך 'מזונות' ו'על המחיה'.
וכן הדין לגבי כובאנה וג'חנון, שהם מאפים מבצק, שנאפים בתוך סיר, שהואיל ויש בהם הרבה שמן, אינם נחשבים כלחם, ולכן האוכל מהם בין הארוחות מברך 'מזונות' ו'על המחיה'. ואם קבע עליהם סעודה, מברך 'המוציא' וברכת המזון. וכן דין טורטייה, שברכתה מזונות ואם קבע עליה סעודה דינה כלחם.
ישנם מאכלים שנעשים מעיסה רכה על גבי מחבת, כגון פנקייק, לחוח, בלינצ'ס, ופל בלגי וקרפ צרפתי, וכיוון שצורתם הסופית כצורת מאפה, דינם כפת הבאה בכיסנים, שהקובע עליהם סעודה נוטל ידיים בברכה, ומברך 'המוציא' וברכת המזון.
המסופק אם יאכל מאחד המאכלים הללו שיעור ששבעים ממנו – יברך 'מזונות', והמעריך שישבע אבל מסתפק אם הוא שיעור שרוב העולם שבעים ממנו – יברך 'המוציא' וברכת המזון (כמבואר בסוף הערה 2).[10]
מאפה עשוי מבלילה רכה, דקיק וקלוש (טריתא בשו"ע קסח, טו), כיוון שאין לו צורת פת, גם הקובע עליו סעודה, מברך 'מזונות' ו'על המחיה' (עי' פנה"ל כשרות יא, יב, 14). כדוגמה לכך הביאו דף אחד של וופל (עי' מ"ב קסח, לח). ועל כן היו שהורו, שאין לוופל רגיל דין פהב"כ אלא לעולם ברכתו 'מזונות'. אולם כיוון שהוופל מורכב משכבות רבות, בפועל יש לו צורת מאפה ודינו כפהב"כ.
לחוח ובלינצ'ס דינם כפה"ב, שאם קבע עליהם סעודה – דינם כלחם, ואם לא קבע – ברכתם 'מזונות'. אמנם יש נוהגים להחשיב לחוח כתבשיל שברכתו לעולם 'מזונות', אולם נראה שאין להחשיבו כתבשיל, שכן בתבשיל, המאכל מתבשל בתוך נוזל, ואילו בלחוח כל העיסה הרכה נהפכת למאפה ומראהו כמאפה, ולכן אין דינו כטריתא. וכן דין בלינצ'ס. גם דין טורטייה כדין פהב"כ, ואף שבצקה דומה יותר ללחם, שהוא בצק עבה ואין בו הרבה שמן או סוכר, כיוון שהיא דקה ויעודה לאכילת ארעי וכדי לתת בה מילוי, דינה כפהב"כ.
