יג – בית וחממה ועציץ שאינו נקוב

פורסם בקטגוריה ב - מצוות השביתה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/16-02-13/

הסתפקו חכמים אם דיני שביעית חלים בתוך בית, והכוונה לבתים שרצפתם אדמה, כפי שהיה מקובל עד לפני כמה דורות, והיה אפשר לשתול בהם שיחים ולזרוע זרעים. השאלה האם מצוות שביעית חלה על כל הארץ, ובכלל זה גם על המקום שבתוך הבית, וכפי שנאמר (ויקרא כה, ב): "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'". או שהמצווה חלה דווקא בשדה, היינו תחת כיפת השמים, שנאמר (שם, ד): "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע", וממילא איסורי שביעית אינם חלים בתוך הבית (ירושלמי ערלה א, ב).

אבל אם העמידו בתוך הבית עציצים שאין בהם נקב, אין עליהם דין שביעית. כי בנוסף לכך שהם גדלים בבית ולא בשדה הם גם מנותקים מהארץ, והרי הם מופרדים לגמרי מהמקום שחלים עליו דיני השמיטה.

וכן הדין לגבי עציצים שמגדלים בחממות, שאם אין להם נקב, אין חלים עליהם דיני שביעית, מפני שאין זה משנה ממה הבית עשוי, מאבנים, עצים או יריעות פלסטיק. ואמנם יש מחמירים וסוברים שאין דין החממה כבית, משום שסתם בית מזיק לגידול הצמחים שבתוכו ואילו החממה נועדה לגידול צמחים. אולם למעשה, כל מבנה יציב שיש לו גג ודפנות נחשב כבית ולא כשדה, ולכן אין דיני שביעית חלים על הצמחים שבו, כל זמן שהם מנותקים מהארץ.

וצריך שגובה החממה יהיה לפחות עשרה טפחים (76 ס"מ), ורוחבה לפחות 4 אמות (כ-182 ס"מ). ולדעת רבים, כדי שהחממה תוגדר כבית, צריך שיהיה לה רוב מחיצות.

בפועל, המגדלים ירקות בחממות בשביעית נוהגים לשתול בעציצים שיש בהם נקב כדי לנקז מהם את המים המיותרים, וכדי שיחשבו כדין עציץ שאינו נקוב, מניחים את העציצים הנקובים על יריעת פלסטיק עבה ששום שורש אינו יכול לחדור דרכה, ובכך הם מנותקים מהקרקע ונחשבים כעציצים שאינם נקובים. 13


  1. הספק לגבי בית הובא בירושלמי ערלה א, ב. יש אומרים שהואיל ושביעית בזמן הזה מדרבנן, ספיקא לקולא. וכ"כ בפאת השולחן כ, ס"ק נב; והרב הרצוג. מנגד יש סוברים שכאשר יסוד המצווה מדאורייתא, אף שדינה בפועל הוא מדרבנן, הרי היא נחשבת כספק דאורייתא לחומרא (חזו"א כב, א). ויש אומרים, שכל הספק הוא האם יש בתוך בית איסור תורה, אבל איסור דרבנן ודאי יש (עי' מנחת שלמה נא, ז). ומרן הרב קוק העלה סברות לשני הצדדים, והכריע, שרק במקום הפסד אפשר להקל, ויש לנהוג מספק קדושה בפירות (שבת הארץ א, ג; קונטרס אחרון ג). והרב ישראלי התיר רק בשני דרבנן, כגון מלאכות דרבנן על ידי גוי, או נטיעת עץ סרק בגוש. והרב אליהו התיר גם בדרבנן אחד (עי' קטיף שביעית יז, א). וכפי שלמדנו, במקום של הפסד, אפשר להקל גם במלאכות שיסודן מהתורה, הואיל ושביעית בזמן הזה מדרבנן.

    עוד כתב מרן הרב (קונ"א ג), שאולי צריך שהבית יוקם לפני השתילה או הזריעה, ואולי צריך שיהיה לו רוחב ד' אמות. ע"כ. ובגג רשת צריך שצפיפותה תהיה מעל 50% צל (הרב אליהו). יש אומרים שאין צריך מחיצות והגג לבדו עושה את המקום כבית (הר צבי זרעים ב, לד). ויש אומרים שצריך רוב מחיצות בגובה 10 טפחים (הרב שפירא). ועיין בקטיף שביעית יז, ג-ד. יש שפקפקו בדין חממה שמא אינו נחשב בית, כי סתם בית אמור להזיק לצמיחה ואילו החממה מועילה (ריש"א, ר"ן קרליץ). אולם עיקר טעם הפטור משום שבית אינו נחשב שדה ולכן הופקע מהמצווה (רשז"א, הרב ואזנר). ויש דוחים את סברת המחמירים, משום שהחממה רק מגינה על הצמחים, אבל לעניין הצמיחה פעמים רבות היא מזיקה יותר מאשר מועילה (משפטי ארץ ז, ה; קטיף שביעית יז, 8).

    דין עציץ: בהלכות רבות למדנו, שדין עציץ נקוב שמונח מעל הקרקע כדין הקרקע, וזאת משום שעל ידי הנקב שיש בו הוא נחשב כמחובר לאדמה. ולכן חובה מהתורה להפריש מהצומח בו תרומות ומעשרות. אבל אם אין בו נקב, הוא נחשב כמנותק מהארץ, ורק מדברי חכמים מפרישים ממנו תרומות ומעשרות (משנה דמאי ה, י). וכן בדין קוצר בשבת: בעציץ נקוב האיסור מהתורה ובאינו נקוב מדברי חכמים (שו"ע או"ח שלו, ז; מ"ב מב). וכן הדין לגבי שביעית, שאם יש נקב בעציץ שמונח מעל הקרקע, כל איסורי התורה חלים עליו. ואם אין בו נקב, דינו כמנותק מהקרקע, ורק מדברי חכמים איסורי שביעית חלים עליו (נחפה בכסף יו"ד ה). וממילא בכל מצב של ספק יש להקל בו. וכפי שלמדנו דין שביעית בבית מונח בספק, ואם כן בעציץ שאינו נקוב הלכה להקל. וזאת בנוסף לכך שעצם דין שביעית בזמן הזה מדברי חכמים. למעשה, בחזו"א כב, א; כו, ד, כתב שהמיקל בעציץ שאינו נקוב בתוך בית במלאכות דאורייתא יש לו על מה לסמוך. והרב ישראלי, רשז"א, ריש"א, הרב אליהו וילקו"י עמ' רי-רכב, הקלו בזה לכתחילה. והמהדרים מוכרים גם את העציצים לגוי (ועיין קטיף שביעית יח, 36). העציץ צריך להיות בגודל שאפשר לטלטל אותו, לרב אליהו צריך שאדם אחד יוכל להרים אותו, ולרב ישראלי, כל שהוא פחות מארבעים סאה, דינו כעציץ (קטיף שביעית יח, 22). ארבעים סאה הם 288 ליטר (לחישוב המדויק לפי הרמב"ם). נקב כשיעור שורש קטן הוא בקוטר של כמילימטר (אמנם לעניין שנות ערלה, כדי שיחשב מחובר לקרקע, מחמירים להצריך קוטר של 2 ס"מ). ועיין בקטיף שביעית פרק יח, בכל פרטי הדינים.

    גידולי מים (הידרופניקה), היינו צמחים שמגדלים במים שמועשרים בדשנים כימיים. יש מחמירים (עיין הר צבי לא; מהרי"ל דיסקין כז, א). ויש מקילים, הואיל ואין זה דרך גידול בעפר (נחפה בכסף יו"ד ה; מאמ"ר ד, ט). ובתוך חממה פשוט שאפשר להקל. ועיין להלן ד, 8, בדין פטריות.

פורסם בקטגוריה ב - מצוות השביתה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן