אסור לגזום את ענפי הצמחים, מפני שהגיזום מעודד צמיחה חדשה, אבל כדי למנוע נזק מותר. לפיכך, מותר לגזום ענפים חולים, או סורים שיצאו מהכנה ועלולים להשתלט על העץ. וכן מותר לגזום ענפים שהשתרכו לשביל ומפריעים למעבר. וכן מותר לגזום ענפים לצורך סכך או לצורך עצים להסקה. ואם הגוזם הוא גנן מקצועי, עליו לשנות מדרך הגיזום הרגיל, כדי שיהיה ניכר שאינו גוזם כדי לעודד צמיחה. ואם אינו מקצועי, יכול לגזום כדרכו (לעיל ה).
וכן אסור לגזום ענפים של שיחי פרחים או פרחים שצמחו כדי לעודד צמיחת ענפים ופרחים נוספים. אבל מותר לקטוף פרחים לצורך קישוט הבית, אף שכדרך אגב מעודדים בזה צמיחה נוספת. וכן הדין בשיחי ורד, מותר לקטוף פרחי וורדים כדי להניחם באגרטל, ומי שיודע שרגילים לחותכם באמצע הגבעול יחתוך יותר למטה או יותר למעלה. אבל אסור לחתוך את הפרחים או הפקעות כדי לעודד גל פריחה נוסף.
בגינות רבות שותלים שיחים שישמשו כגדר חיה שמעוצבת כחומה, ואזי עולה השאלה, האם מותר לגזום את השיחים הללו כדי לשמור על צורתם. למעשה הדין תלוי במצב הגדר. אם השיח כבר יצר חומה צפופה, כיוון שאין עוד תועלת בהמשך צמיחתו, ומצד הגנן היה עדיף שלא יצמח יותר, מותר לגזום אותו כדי לשמור על צורתו הנאה, שאין זה גיזום לצורך צימוח אלא תספורת לצורך נוי. אבל כל עוד השיח לא ממלא את כל המקום שהוקצה לו, אסור לגזום אותו, כי הגיזום מועיל להמשך צמיחתו כדי שייצור חומה צפופה ומלאה (קטיף שביעית מט, כג-כד).
כיוצא בזה לגבי דשא. אם הדשא כבר כיסה לגמרי את פני הקרקע בדשא מלא, אין עוד צורך שימשיך לצמוח, וכל מגמת הכיסוח היא רק לשמור על צורתו הנאה, והדבר מותר. וכן מותר לחתוך את ענפי הדשא שמשתרגים מעבר לשטח שהוקצה לו. אבל אם הדשא לא מילא עדיין לגמרי את כל פני הקרקע, יש תועלת בכיסוח הדשא כדי לעודד את המשך צמיחתו, וממילא אסור לכסח אותו בשביעית (קטיף שביעית נ, יג-יד; ועי' משפטי ארץ ד, יט, כג).
מניסיונם של גננים וותיקים, כאשר מכינים את הגינה היטב לפני השמיטה, הגינה תיראה נאה במשך כל השנה. אמנם לא יוכלו לשתול בה פרחים עונתיים, וגם לא יוכלו לקבל בה גלי פריחה חוזרים, אבל הגינה תיראה ירוקה, נאה ומכובדת. לשם כך צריך להקפיד על גיזום טוב מתחילת השנה השישית, לדשן את הקרקע בקומפוסט או דשנים איטיי שחרור. כמו כן צריך להקפיד על ניקיון הגינה מעשבים שוטים, ולרסס את האדמה בחומרים מונעי נביטה. ובמקום פרחים עונתיים מומלץ לשתול בשישית פרחים דו שנתיים (בספר 'קטיף שביעית' ישנן הדרכות מפורטות לגננים מקצועיים ולבעלי גינות, כיצד לנהוג לפני השמיטה ובשמיטה).
כל מלאכה שאפשר לעשות לפני השמיטה, אף שהיא נועדה לקיום והצלה מהפסד, חייבים לעשות לפני השמיטה. כי המצווה היא לשבות בשמיטה, ורק בלית ברירה, כדי למנוע הפסד, מותר לעשות מלאכה. ומי שהיה יכול לעשות מלאכה לפני השמיטה ודחאה לשמיטה, צריך לשאול חכם אם מותר לו לעשותה בשמיטה (לעיל הלכה ג).
