חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ג – הוצאת ספר התורה והחזרתו

נהגו לומר פסוקים בעת פתיחת הארון ובעת הולכת ספר התורה לתיבה, וכן בעת החזרתו, כמודפס בסידורים, כל עדה לפי מנהגה.

האשכנזים נוהגים לומר תחילה "א-ל ארך אפיים" וכו', ואין אומרים אותו בימים חגיגיים כראש חודש וחנוכה. ואחר כמה פסוקים נוהגים האשכנזים לומר 'בריך שמיה'. והספרדים נוהגים לאומרו בשבתות וימים טובים בלבד, ויש שנוהגים לאומרו גם בראשי חודשים (פס"ת קלד, יג).

יחזיק החזן את ספר התורה ביד ימינו, וכשיאמר 'גדלו' יגביה מעט את ספר התורה, ולמנהג אשכנז, בשבתות וימים טובים אומר החזן גם 'שמע' ו'אחד' ומגביה את הספר, והקהל חוזר אחריו. אח"כ ילך החזן מצד ימין כדי להביא את ספר התורה לתיבה (רמ"א קלד, ב; מ"ב יג). נהגו שכל מי שספר התורה עובר לידו מנשקו ומלווהו מעט. הרוב נוהגים לנשק את התורה בפיהם ממש, ויש שנוגעים בו בידם ומנשקים את היד (עי' פס"ת קמט, א-ב). נכון לחולה או מצונן שלא ינשק את התורה בפיו, כדי שלא ידביק את שאר המתפללים במחלתו.

הגבאי צריך להכין את ספר התורה במקום הקריאה, כדי שלא יצטרכו לגוללו בציבור, מפני שאין זה כבודו של הציבור להמתין עד שיגללו את ספר התורה למקום הקריאה. בדרך כלל אין צורך בזה, מפני שהקריאה נעשית לפי סדר פרשיות השבוע, אבל בחגים וראשי חודשים ותעניות קוראים שלא לפי הסדר, וצריך להכין לקראת אותם הימים את ספר התורה, וכן אחריהם צריכים לחזור ולגלול את ספר התורה לסדר קריאת פרשיות השבוע.

אם בטעות הוציאו ספר אחר, המנהג הרווח שאין מחליפים אותו, ולמרות שהציבור יצטרך להמתין עד שיגללוהו למקום הקריאה, כבודו של ספר התורה שאחר שהוציאוהו שוב לא יחליפו אותו באחר (כה"ח קמד, יג). ויש אומרים, שמפני ביטול זמנו של הציבור רשאים להחליף את ספר התורה שהוצא בטעות, ואפילו אם כבר הניחוהו על הבימה. בשעת הצורך, כאשר הציבור מקפיד על זמנו, אפשר לסמוך על דעתם (אג"מ או"ח ח"ב לז).

YouTube player

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן