נשים פטורות מכל מה שנוהגים הגברים לומר אחר תפילת עמידה, דהיינו: תחנון, אשרי, למנצח, ‘קדושה-דסדרא’, שיר של יום, פיטום הקטורת ועלינו לשבח. וזאת משום שאפילו לגברים אין חיוב גמור לאומרם, אלא שמפני טעמים חשובים נהגו הגברים לאומרם, עד שאמירתם נעשתה כמנהג מחייב. אבל נשים שלא נהגו בזה, ודאי אינן חייבות. וכל מה שנשים חייבות הוא בתפילת עמידה, ולא במה שנהגו לומר אחר התפילה. והרוצה להדר רשאית לאומרם.[1]
מכל מקום ראוי ללמוד הלכות אלו, כדי להשלים את לימוד הלכות תפילה, וכדי שהרוצה להדר – תדע כיצד לאומרם כהלכה.
[1]. יעויין בהליכות ביתה סימן ז’, ובהליכות בת ישראל ב, יב-יג. ואמנם כתבו שיאמרו “עלינו לשבח”, וכן הסתפקו לגבי פיטום הקטורת. אלא שהואיל ואפילו לגברים אין חיוב גמור, אלא חיוב מחמת המנהג, אי אפשר להורות לנשים שלא נהגו שהן צריכות לומר “עלינו לשבח”. וכ”כ במחזה אליהו כ’. והרוצה להדר בתפילתה יכולה לומר את כל התפילות כגברים, כמובא בכה”ח ע, א.
