נשים חייבות במצוות ההבדלה כגברים. ואע"פ שהיא מצוות עשה שתלויה בזמן, לדעת רוב הפוסקים, הבדלה כלולה במצוות 'זכור', שמצווה לזכור את השבת בכניסתה בקידוש וביציאתה בהבדלה. וכיוון שמצוות 'זכור' הושוותה ל'שמור', כפי שלמדנו לעיל (הלכה ח), נשים חייבות כגברים בקידוש ובהבדלה. ואף לסוברים שמצוות הבדלה מדברי חכמים, תיקנוה חכמים גם לנשים כדוגמת הקידוש.
מנגד, יש מי שאומר שההבדלה היא מצווה בפני עצמה שתיקנו חכמים, והיא איננה חלק ממצוות 'זכור', וכיוון שהיא מצווה שתלויה בזמן, נשים פטורות ממנה (אורחות חיים). כדי לחוש לדעה זו, עדיף לכתחילה שאשה תשמע הבדלה מגבר, שהוא חייב בוודאי במצוות הבדלה. אך אם אין שם גבר שצריך להבדיל, תבדיל לעצמה, כדעת רוב רובם של הפוסקים. וכשתבדיל, תברך את כל ארבע הברכות.[4]
[4]. לדעת רמב"ם, שאילתות, סמ"ג, החינוך ורוב הפוסקים, מצוות הבדלה מהתורה, שבכלל 'זכור' לזכור את השבת בכניסתה בקידוש וביציאתה בהבדלה, ואזי גם נשים חייבות בה מהתורה כדוגמת חיובן בקידוש. ואף לדעת הרא"ש והראשונים, הסוברים שהבדלה נתקנה על ידי חכמים, רבים מפרשים שחכמים תיקנו את ההבדלה כעין קידוש, וכשם שנשים חייבות בקידוש כך חייבות בהבדלה. וכך כתבו המאירי ונימוקי יוסף בשם ריטב"א ומגיד משנה. ואמנם, דעת אורחות חיים, שהבדלה מדברי חכמים ואינה קשורה למצוות 'זכור', וכיוון שהזמן גרמא – נשים פטורות ממנה. והרמ"א רצו, ח, חשש לדעתו וכתב, שלפיכך, לא יבדילו הנשים לעצמן אלא יצאו בשמיעה מגברים. אלא שהב"ח והמ"א ועוד אחרונים כתבו, שאשה שרוצה רשאית להבדיל לעצמה ויש לה בזה מצווה, שכן דעת הרמ"א עפ"י הרבה ראשונים, שנשים רשאיות לברך על מצוות שהזמן גרמן (לעיל ב, ח). נמצא אם כן, שלשיטת הרמ"א, אם ירצו יוכלו להבדיל. ואף שלדעת השו"ע אין לנשים לברך על מצוות שהזמן גרמן, מ"מ כאן שלדעת רוב רובם של הפוסקים נשים חייבות בהבדלה, ויש אומרים שחייבות מהתורה, יכולות להבדיל לעצמן, ואין בזה חשש ברכה לבטלה.
מדברי מ"ב בבאו"ה משמע שאם מבדילות לא יברכו על הנר, כי ברכה זו אינה בכלל ההבדלה. וכ"כ בשש"כ נח, טז. אולם רבים מהאחרונים תמהו עליו, וסוברים שברכת הנר בכלל ההבדלה, ונשים המבדילות יברכו את כל ארבע הברכות, וכ"כ באג"מ חו"מ ח"ב, מז, ב; ציץ אליעזר יד, מג; ויחו"ד ד, כז.