חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ד – פרוז ומוקף בן יומו

כיוון שפורים בפרזים ביום י"ד ובירושלים ביום ט"ו, מתעוררות שאלות לגבי מי שהולך בימים אלו מפרזים לירושלים או מירושלים לפרזים, מתי עליו לקיים את הפורים. הכלל הוא שהחיוב נקבע לפי מקומו של אדם ביום הפורים ולא לפי מקום דירתו הקבועה בכל השנה, מפני שגם השוהה יום אחד בלבד בפרזים (פרוז בן יומו) נקרא פרוז. והזמן הקובע לכך הוא 'עלות השחר', של י"ד בפרזים ושל ט"ו במוקפים, מפני שאז מתחיל זמן קריאת המגילה של יום. 'עלות השחר' הוא הזמן שבו האור הראשון נראה במזרח (נקרא גם 'עמוד השחר', רש"י מגילה יט, א. ועי' פנה"ל תפילה יא, א-ב, 1).

ירושלמי שרוצה לעשות פורים של פרזים ביום י"ד, צריך לבוא לפרזים בליל י"ד ולהישאר שם עד אחר עלות השחר, ובזה חל עליו דין פרוז לכל הדעות. ואף אם יחזור לירושלים לפני שיספיק לקרוא את המגילה, החיוב נשאר עליו, והוא צריך לקרוא את המגילה בי"ד בירושלים, וימנה שליח שנשאר בפרזים שיתן מתנות וישלח מנות עבורו. אבל אם יבוא לפרזים בליל י"ד ובכוונתו לחזור לפני עלות השחר של י"ד לירושלים, או שיבוא לפרזים ביום י"ד לאחר עלות השחר, ויחזור אח"כ לירושלים, דינו כירושלמי. כי הזמן הקובע הוא עלות השחר של יום י"ד.

פרוז שעשה פורים ביום י"ד ורוצה לעשות פורים גם בט"ו בירושלים, צריך לבוא לירושלים בליל ט"ו ולהיות בה עד אחר עלות השחר של יום ט"ו, ובזה הוא נחשב באותו יום כירושלמי ועליו לקיים את כל מצוות הפורים גם ביום ט"ו. וישתדל לשמוע את הברכות על המגילה מאדם אחר, ואם הוא קורא לעצמו לא יברך, מפני שיש אומרים, שכיוון שכבר עשה פורים ביום י"ד, אינו צריך לקיים עוד יום פורים (עפ"י רא"ש). ואף שלהלכה עליו לקיים את הפורים גם ביום ט"ו, לעניין הברכה חוששים לדעת הפוטרים ואין מברכים, וגם לא יוציא ירושלמים בקריאתו. ואם הוא יהיה בירושלים מליל י"ד עד יום ט"ו, כל חיובו יהיה רק בירושלים, ויוכל לברך על המגילה ביום ט"ו לכל הדעות.

ירושלמי שנסע לפרזים לליל י"ד ותכנן לחזור לירושלים לפני עלות השחר, והתעכב ולא הספיק לחזור, רבים סוברים שהולכים אחר מחשבתו ופטור מפורים של פרזים (רי"ף, רמב"ן), ויש אומרים שהולכים אחר מעשיו, והוא חייב בפורים של פרזים (מאור וריטב"א). וכן נחלקו לעניין בן פרזים שנסע לליל ט"ו לירושלים, ותכנן לחזור לפני עלות השחר והתעכב ולא חזר. ולמעשה, בשני המקרים יקיים את מצוות הפורים בלא ברכה. וכאשר יצטרפו ספקות נוספים, ישאל שאלת חכם.[6]


[6]. סוגיה זו מפורטת וסבוכה, וכתבתי את היסודות עם המחלוקות העיקריות בקיצור. הזמן הקובע הוא עלות השחר, שאז מתחיל זמן קריאת המגילה של יום, שהוא העיקרי. וכמה פוסקים כתבו שהכוונה שצריך להיות שם עוד שיעור זמן שאפשר לקרוא בו את המגילה, שהוא כחצי שעה (עי' שעה"צ תרפח, יז).

כתבתי למעלה שהזמן הקובע הוא עלות השחר של י"ד וט"ו, שכך דעת רש"י, רמב"ן, ריטב"א, ריא"ז, שו"ע ועוד. אמנם לרא"ש רק י"ד קובע, וממילא לדעתו אין אדם יכול להתחייב בשני פורים, ומחשש לדעתו אין מברכים על הקריאה ביום השני. עוד יוצא מדעת רוה"פ עפ"י הירושלמי, שאדם שיהיה ביום י"ד בירושלים, וביום ט"ו בפרזים, יהיה פטור מהפורים. ולדעת רא"ש, כיוון שהוא יודע בליל י"ד שאינו מתכוון להיות בירושלים בט"ו, ממילא עליו לעשות את הפורים בי"ד, ויש אומרים שגם בט"ו.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן