במשנה במסכת גיטין (נט, א) מובאות תקנות שתקנו חכמים מפני דרכי שלום. אחת מהן קשורה לקריאת התורה, שהכהן יעלה תמיד ראשון, ואחריו לוי ואחריו ישראל. וזאת משום שהעלייה הראשונה היא המכובדת שבכל העליות, ויש חשש שייגרם מתח סביב הרצון להתכבד בה. זה יאמר: אני תרמתי יותר כסף לבית הכנסת ולכן לי מגיע לעלות בעלייה הראשונה, וזה יאמר: אני זקן מכם ולכן עליכם להקדים אותי, ואחר יאמר: אני יותר מיוחס, ועוד אחד יבוא ויאמר: אני למדתי תורה יותר מכם. מובן שאין ראוי לריב על דברים כאלה, אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות, ואנשים רבים נוטים לריב ולכעוס, ועל כן תקנו חכמינו ז"ל, שהכהן יעלה תמיד ראשון והלוי שני, וכך לא יתווכחו על חלוקת העליות הראשונות.
וכיוון שהעליות הראשונות כבר חולקו, אין טעם להתווכח על העלייה השלישית. מה עוד שיש סוברים שאע"פ שהעלייה השלישית היא הראשונה שמכבדים בה ישראלים, מאחר שהיא אינה ראשונה לקריאה, אין היא נחשבת לעלייה המכובדת שבין העליות של הישראלים, אלא העלייה השישית מכובדת יותר, משום שהיא רומזת לספירת ה'יסוד' שהיא מידתו של יוסף הצדיק. ואחרים נהגו להחשיב את העלייה הרביעית לחשובה ביותר, כי היא רומזת למשה רבנו. ויש שנהגו לכבד את הגדול שבציבור דווקא בעלייה האחרונה (מ"ב קלו, ה). ויש מחשיבים את עליית המפטיר לעלייה המכובדת ביותר, הואיל והעולה בה זוכה לברך ברכות רבות. כך שלמעשה, כמעט כל העליות חשובות, השלישי מצד שהוא ראשון הישראלים, הרביעי כנגד משה, השישי רומז ליוסף הצדיק, השביעי מסיים, והמפטיר זוכה לברך שבע ברכות וגם לקרוא את ההפטרה. לכן אין סיבה להיפגע ולהיעלב, והכל צריך לבוא על מקומו בשלום.
אמנם גם לפני תקנת חכמים היה צריך להקדים את הכהן, שנאמר לגביו "וְקִדַּשְׁתּוֹ" (ויקרא כא, ח), היינו שיש מצווה להקדימו לכל דבר שבקדושה. אלא שמצווה זו היא דווקא כאשר הכהן והישראל שווים במעלתם (להלן יב, ו). והתקנה באה להוסיף, שאפילו אם הישראל גדול בתורה יותר מהכהן, בכל זאת יקדימו את הכהן מפני דרכי שלום.
אבל אם הכהן הוא עם הארץ והישראל תלמיד חכם, נחלקו הראשונים בדינו. לדעת הרשב"א, צריך לקרוא לעלייה הראשונה את הישראל שהוא תלמיד חכם, שאסור לכבד כהן עם הארץ לפני תלמיד חכם (להלן יב, ו). מנגד, לדעת רב עמרם גאון ורב נטרונאי גאון ועוד כמה ראשונים, אפילו אם הכהן הוא עם הארץ, בכל זאת לעניין עלייה לתורה יש להקדימו לתלמיד חכם הישראל. וכך נוהגים למעשה (שו"ע קלה, ד).
