חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ז – חומרות והידורים

אין השביעית משמטת אלא בסופה (שו"ע סז, ל), ולכן כותבים פרוזבול לקראת סוף שנת השמיטה. אמנם יש סוברים שלמרות שהחובות נשמטים בסוף השנה השביעית, איסור הנגישׂה מתחיל בתחילת השביעית, שכבר מאז אסור לגבות חובות, ולכן צריך לכתוב את הפרוזבול לפני תחילת השנה השביעית (רא"ש גיטין ד, יח; כ). ויש מהאחרונים שכתבו, שטוב לחוש לדעה זו, ובנוסף לפרוזבול הרגיל, לכתוב פרוזבול גם בסוף השנה השישית (תומים סז, כו). אבל לרובם המכריע של הפוסקים אין צריך לחוש לדעה זו, וכן המנהג.

יש סוברים שכל הכספים שמופקדים בבנק בתוכנית חסכון או בקרן השתלמות או פנסיה נחשבים כהלוואה, ואם ניתן לגבותם לפני סוף השמיטה, השמיטה שומטת אותם. אולם למעשה, כספים אלו הם השקעה או פיקדון ולא הלוואה ולכן אינם נשמטים. בנוסף לכך, רבים אומרים שהבנק אינו נחשב כחבר, שעל ההלוואות עימו חלים דיני השמיטה, אלא הוא 'חברה בעירבון מוגבל' שלא חלים עליה דינים אלו.[9]

כיוצא בזה, יש סוברים שמשכנתא שמקבלים מהבנק נחשבת כהלוואה רגילה, ולכן כל תשלום שזמן פרעונו היה לפני סוף השביעית ולא שולם, נשמט. למעשה, אין המשכנתא כהלוואה אלא כעסקה, ולכן משלמים אחוזי רווח למלווה, וממילא אין השמיטה חלה עליה. בנוסף לכך, בנק המשכנתאות הוא חברה בע"מ, ורבים סוברים שלא חלים עליו דינים אלו.

יש סוברים שצ'ק נחשב כשטר חוב, ואם זמן פירעונו הגיע לפני סוף השמיטה, הרי הוא נשמט. ויש סוברים שאינו נשמט, מפני שדינו ככסף מזומן, שכן במקומות שונים אפשר לשלם בו. למעשה, טוב לכתוב על צ'קים פרוזבול, אבל בדיעבד אם לא כתבו, אין הם נשמטים, כי העיקר כסוברים שאין הצ'ק נחשב כשטר חוב שבין אדם לחברו.[10]

מכל החששות הללו, רבים כתבו שטוב שכל אדם יכתוב פרוזבול בסוף השנה השביעית, הואיל ולכל אדם יש חשבון בנק וחסכונות וכדומה. והמליצו לכתוב את הפרוזבול יחד עם התרת נדרים שבערב ראש השנה, ושכל איש יהיה שליח גם עבור אשתו. בנוסף לכך, יש בכתיבת הפרוזבול מעלה שעושים על ידו זכר לשביעית (ריטב"א מכות ג, ב; אורים ותומים חו"מ סז, ב; בא"ח כי תבוא כו).

יש חוששים שאולי אין ללווה קרקע, ולשם כך בעת שחותמים על הפרוזבול, מקנה אחד העדים למלווה סודר ותמורת זה המלווה מקנה ללווים שאין להם קרקע, משהו מהקרקע שברשותו. ויש שאף כתבו זאת בשטר הפרוזבול (מאמ"ר כג, יט). והמקובל שלא לחשוש לזה, כמבואר בהלכה הקודמת.

יש מהדרים לתת הלוואה לחבר לאחר חתימת הפרוזבול וקובעים שזמן פירעונה יהיה לפני תום השנה השביעית, כדי לקיים בה את מצוות השמטת הכספים. וטוב שהחבר יבוא להחזיר את ההלוואה, כדי שהמלווה יקיים את השמיטה בפיו ויאמר לו: "משמט אני" (בא"ח כי תבוא כו; מאמ"ר כב, לב-לג).


[9]. הרב אליהו במאמ"ר כב, ח, החמיר בכל זה. ובשמיטת כספים כהלכתה י, ה, נטה להקל וסיכם שנכון להחמיר. אולם מקובל לומר שהכספים שהופקדו בבנק הם השקעה או פיקדון. ומצד נוסף אין שמיטת כספים חלה על בנק, מפני שהוא חברה בע"מ, וכ"כ עטרת משה חו"מ סז, עמ' מד, הואיל ואין שעבוד ההלוואה על האנשים בעלי הבנק אלא על נכסי החברה בלבד. ולכך נטה ריש"א, כמובא בשמיטת כספים י, הערה א. מנגד, יש שהחילו על חברה בע"מ דיני הלוואה, והם: יחו"ד ד, סד; מאמ"ר כב, יט.

[10]. הסוברים שצ'ק אינו נשמט הם: רשז"א במנחת שלמה ח"ג קכג, הואיל ויש לו דין כסף. וכ"כ באג"מ חו"מ ב, טו; שבט הלוי ט, רצא. ומנגד, יש סוברים שנשמט: מאמ"ר כב, י; חזו"ע דיני שמיטת כספים ד. עוד עיין בהלכה ד שיש סוברים שגם שכר שכיר והקפת חנות שזמן פרעונם לפני סוף השביעית נשמטים, ואין הלכה כמותם, אבל המחמירים חוששים לדבריהם.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן