י"א – אם השכרת כל הבית לגוי פוטרתו מבדיקה

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/04-04-11/

יש משפחות שנוסעות מביתם לכל ימי הפסח, וברצונם להיפטר מניקוי הבית ובדיקת חמץ, והשאלה האם על ידי שימכרו את כל הבית או ישכירוהו לנוכרי ייפטרו מבדיקת חמץ.

נחלקו בזה הפוסקים, יש מקילים, שהואיל ובפועל הבית אינו ברשותו בערב פסח, שכן הוא נמכר או הושכר לגוי, אינו חייב לבודקו (חק יעקב והגר"א בדעת הטור והרמ"א). ורבים מחמירים, שהואיל והתגורר בבית הזה בתוך שלושים הימים שלפני הפסח, כבר חלה עליו חובת בדיקת חמץ, ורק אם יעבור לבית אחר שבו הוא יתחייב בבדיקת חמץ, יהיה  פטור מלבדוק את הבית שמכר או השכיר לגוי (אבי העזרי, שו"ע תלו, ג, ומ"א והגר"ז בדעת הטור והרמ"א). בנוסף לכך, אין ראוי לאדם להשתמט מלקיים את מצוות בדיקת חמץ.

למעשה, כדי לצאת ידי כולם, יש למכור או להשכיר את כל הבית חוץ מחדר אחד, ובו יקיימו את מצוות בדיקת חמץ, וכיוון שכבר יקיימו בו את מצוות בדיקת חמץ, לכל הדעות אין צריך לבדוק את החדרים שנמכרו או הושכרו לגוי.

בארץ ישראל אסור למכור בית לנוכרי (שו"ע יו"ד קנא, ח), ועל כן צריך לציין בשטר "מכירת החמץ" שמדובר בהשכרה, ובנוסף לכך, יש למכור את החמץ שנמצא בכל החדרים המושכרים, ובזה ייפטרו מלבדוק את אותם החדרים.[8]

כשאפשר, טוב לבצע את השכרת הבית לפני ליל י"ד, מפני שיש סוברים שאם בליל י"ד עדיין יהיו החדרים ברשותו, יתחייב לבודקם (מקו"ח וח"א). וכאשר קשה למצוא דרך להשכיר את הבית לפני ליל י"ד, כי רוב הרבנויות מבצעות את המכירה (וההשכרה) בבוקר יום י"ד, אפשר לסמוך על המקילים, שהואיל והוא מתכוון להשכיר את אותם החדרים, אין יותר חשש שיעבור בהם על איסור בל יראה ובל ימצא, וממילא אינו צריך לבודקם (בניין עולם, חת"ס, כמובא במ"ב תלו, לב).

לגבי כלי האוכל והתנור, יש לנקותם לפני פסח מכל ממשות חמץ, שאם לא כן אחר הפסח יהיה צורך לנקותם כדי שלא לאכול חמץ שעבר עליו הפסח. ולמכור את הכלים לגוי לא כדאי, משום שאחרי הפסח יצטרכו לטובלם במקווה כדין כלים שנקנו מגוי. (ולמכור את החמץ שעליהם ושבלוע בהם הוא דבר תמוה, כמבואר בהמשך ו, ד).


[8]. דעת השולחן ערוך כדעת אבי העזרי. ובדעת הטור והרמ"א נחלקו האחרונים, למ"א תלו, יז, ושו"ע הרב, רק אם הגוי יכנס בפועל לאותו בית לפני הפסח, ייפטר מבדיקתו. ולחק יעקב והגר"א, גם אם הגוי לא יכנס בפועל לתוך הבית, כיוון שהיהודי הפקיר את החמץ שבו, אינו צריך לבודקו. והמ"ב תלו, לב, נוטה להחמיר (עיין שעה"צ לא-לב).

ובארץ ישראל, שאסור למכור בית לגוי, אפשר להשכיר. ואמנם כתבו במקו"ח תלז, ד, ובח"א קיט, יח, בשם א"ר, שהמשכיר בית לגוי חייב לבדוק את ביתו. מ"מ נראה שאם גם מוכרים את כל החמץ שבאותם חדרים, גם לדעתם פטורים מבדיקת חמץ. וכ"כ בחת"ס קלא, וכתב בהלח"ב ו, 20 (ע' קג-קד), שכך דעת הנו"ב, הגר"ז, קצוש"ע. ועוד עדיפות ישנה לשכירות, שהיא בלב שלם, כמ"ש בית שלמה ב, צא, וזכר יהוסף רלח.

פורסם בקטגוריה ד - בדיקת חמץ. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן