ה – הקדושה שבשמירת איסורי עריות

פורסם בקטגוריה ג - קדושה וכוונה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/14-03-05/

כפי שלמדנו, המדרגה הראשונה שבקדושת הנישואין היא, שאדם מתקשר אל אשתו כהלכה ונזהר מאיסורי עריות. שלושים ושבעה איסורים מהתורה מנה הרמב"ם ב'איסורי ביאה' (ספר קדושה). ניתן לחלק את האיסורים לחמש קבוצות. האחת, איסורים משום קרבת משפחה, כמו אם, בת, אחות, דודה, גיסה ובת או נכדת אשתו, בקבוצה זו נכללים מירב האיסורים. השנייה, פסולי חיתון: שלא להתחתן עם גויים שלא נתגיירו כהלכה, ושלא להתחתן עם ממזר או סריס. השלישית, משכב זכור ומשכב בהמה. הרביעית, אשת איש. החמישית, איסור נדה.2 עוד איסור עריות חמור ישנו, והוא האונס אשה או איש, וקל וחומר קטינים. פשע זה נעשה בדרך כלל תוך איסור של גילוי עריות במשפחה או איסור נדה או משכב זכור. אולם גם כאשר הוא נעשה בלא איסורים אלו, יש בו פגיעה חמורה מאוד בנאנס, עד שמבחינה מסוימת הוא נחשב כרצח, שנאמר (דברים כב, כו): "כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה".

עוד שבע עשרה מצוות מהתורה נאמרו ביחס למסגרת הנישואין, ובכללן דיני גירושין, יבום וחליצה, דין המפתה או אונס נערה בתולה, ודין אשה סוטה.3

ואל יקל בעינינו מעלת קדושתו של מי שנזהר בכל האיסורים והמצוות הללו, שכן אנו מוצאים בפועל, שרוב האנשים שאינם מקבלים על עצמם את עול התורה והמצוות אינם מצליחים לשמור את ברית נישואיהם. וגם בין הדתיים, לא כולם מצליחים לעמוד בזה.

אמרו חכמים (משנה מכות ג, טז): "כל היושב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצווה. רבי שמעון בר רבי אומר: הרי הוא אומר (דברים יב, כג): רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וגו', ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו, הפורש ממנו מקבל שכר, גזל ועריות שנפשו של אדם מתאווה להן ומחמדתן, הפורש מהן על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות". וכן נאמר (ויקרא יט, ב): "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיכֶם". פירש רש"י: "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה – אתה מוצא קדושה". הרי שכל השומר על ברית נישואיו נקרא קדוש.


  1. מניין המצוות לפי הרמב"ם כפי שפירטן בפתיחת הלכות איסורי ביאה בספר קדושה: "א. שלא לבוא על האם. ב. שלא לבוא על אשת אב. ג. שלא לבעול אחות. ד. שלא לבעול בת אשת אב. ה. שלא לבעול בת הבן. ו. שלא לבעול בת. ז. שלא לבעול בת הבת. ח. שלא לישא אשה ובתה. ט. שלא לישא אשה ובת בנה. י. שלא לישא אשה ובת בתה. יא. שלא לבעול אחות אב. יב. שלא לבעול אחות אם. יג. שלא לבעול אשת אחי האב. יד. שלא לבעול אשת הבן. טו. שלא לבעול אשת אח. טז. שלא לבעול אחות אשתו. יז. שלא לשכב עם בהמה. יח. שלא תביא אשה בהמה עליה. יט. שלא לשכב עם זכר. כ. שלא לגלות ערות אב. כא. שלא לגלות ערות אחי אב. כב. שלא לבעול אשת איש. כג שלא לבעול נדה. כד. שלא להתחתן בגוים. כה. שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל. כו. שלא להרחיק דור שלישי מצרי מלבוא בקהל. כז. שלא להרחיק דור שלישי אדומי מלבוא בקהל. כח. שלא יבוא ממזר בקהל. כט. שלא יבוא סריס בקהל. ל. שלא לסרס זכר אפילו בהמה חיה ועוף. לא. שלא ישא כהן גדול אלמנה. לב. שלא יבעול כהן גדול אלמנה אפילו בלא נישואין. לג. שישא כהן גדול בתולה בנערותה. לד. שלא ישא כהן גרושה. לה. שלא ישא זונה. לו. שלא ישא חללה. לז. שלא יקרב אדם (במגע של תשוקה) לאחת מכל העריות ואף על פי שלא בעל".
  2. ספר נשים כולו הוקדש להלכות אלו, ונזכיר את מניין המצוות מהתורה לפי סדר הרמב"ם בספר נשים: "הלכות אישות יש בכללן ארבע מצוות: א. לישא אשה בכתובה וקידושין. ב. שלא תבעל אשה בלא כתובה וקידושין. ג. שלא ימנע שאר כסות ועונה. ד. לפרות ולרבות ממנה. הלכות גירושין יש בכללן שתי מצוות: א. שיגרש המגרש בספר (בגט). ב. שלא יחזיר גרושתו משנישאת. הלכות יבום וחליצה יש בכללן שלש מצוות: א. ליבם. ב. לחלוץ. ג. שלא תנשא יבמה לאיש זר עד שתסור רשות היבם מעליה. הלכות נערה בתולה יש בכללן חמש מצוות: א. לקנוס המפתה. ב. שישא האונס אנוסתו. ג. שלא יגרש האונס. ד. שתשב אשת מוציא שם רע תחת בעלה לעולם. ה. שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו. הלכות סוטה יש בכללן שלש מצוות: א. לעשות לסוטה בתורת הקנאות הסדורה בתורה. ב. שלא ליתן שמן על קרבנה. ג. שלא ליתן עליו לבונה".
פורסם בקטגוריה ג - קדושה וכוונה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן