לרוב חשיבותה וקדושתה של תפילת עמידה, אסרו חכמים לשבת בתוך ארבע אמות של המתפלל, מפני שהעומד בתפילה עומד לפני השכינה, וכל המתיישב שם בבטלה נראה כמי שאינו מקבל עליו עול מלכות שמיים, ומבזה את מקום התפילה.
אבל מי שעוסק באחד מחלקי התפילה, רשאי להתיישב ליד המתפלל עמידה, שהואיל והוא עוסק בתפילה, אינו נראה כמי שאינו מקבל עליו עול מלכות שמיים. ויש אומרים, שגם מי שרוצה ללמוד תורה רשאי להתיישב ליד המתפלל. ובשעת הצורך, כגון שאינו יכול להתרכז בעמידה, רשאי להקל לשבת (שו"ע קב, א; מ"ב ו).
ישב לפני שחברו התחיל להתפלל עמידה לידו, אע"פ שאינו מתפלל ואינו לומד, רשאי להמשיך לשבת. מפני שאין בזה ביזוי לתפילה, אלא המתפלל הוא שעשה שלא כדין, שהתחיל להתפלל בתוך ארבע אמותיו. ואע"פ כן מידת חסידות שיתן כבוד לתפילה ויקום, או לפחות ילמד או יאמר תהלים (שו"ע רמ"א קב, ג).
אדם חלש, גם כשאינו עוסק בתפילה, רשאי להתיישב בתוך ארבע אמותיו של המתפלל, שהכל יודעים שמפני חולשתו נצרך להתיישב, ואין בכך פגיעה בכבוד שמיים (שו"ע קב, ב). ביום הכיפורים, כמעט כולם נחשבים לחלשים מפני הצום, ורשאים להתיישב בתוך ארבע אמות של המתפלל (בית ברוך כו, ט).
יש מי שמחמיר וסובר שממש מול פני המתפלל אסור לישב, ואפילו מחוץ לארבע אמותיו, מפני שהמתפלל נראה כמשתחווה לו. ולכן אפילו אם הוא קורא קריאת שמע, וישב שם לפני שחברו התחיל להתפלל עמידה, עליו לעמוד. לכתחילה טוב לחוש לדעה זו (שו"ע קב, א, מ"ב ט; כה"ח י).[15]
שיעור ארבע אמות הוא כמטר ושמונים סנטימטר (פנה"ל שבת ל, 1). אמנם ברור שאין צורך למדוד את המרחק מהמתפלל בסנטימטרים, אלא צריך כל אדם לנהוג כפי מה שישער בעיניו.
[15]. באהל מועד מחמיר, ויש שאינם חוששים לשיטתו, וכ"כ בפר"ח, בא"ח יתרו ו; הליכות עולם (ח"א יתרו ב). אמנם הרבה אחרונים מחמירים, וכ"כ במ"ב קב, ט, וכה"ח י. נראה שגם לדעה המחמירה שלא להתיישב לפני המתפלל גם מחוץ לד' אמות, כל שהוא רחוק מהמתפלל כך שאינו נראה כמשתחווה לו – מותר. גם לעמוד לפני המתפלל בתוך ד"א לכתחילה אין ראוי, כדי שלא יֵראה כמשתחווה לו, עיין מ"ב קב, ח-ט.
כתב במ"ב קב, ב, שאם יש מחיצה בגובה י' טפחים (80 ס"מ) ורוחב ד' טפחים (32 ס"מ), בין המתפלל לבינו, יכול לשבת. ואמנם מחיצה אינה מועילה להתיר מעבר כנגד המתפלל, כי המעבר טורד את כוונת המתפלל, אבל המחיצה מועילה להתיר ישיבה. ולח"א ואשל אברהם (בוטשאטש), מחיצה מתירה גם לעבור כנגד המתפלל. אמנם לשבת ממש מול המתפלל לפניו, נראה שראוי להחמיר, כדי שלא יראה כמשתחווה לו.
לא חילקתי בין צדדיו לאחריו, אמנם עיין בב"י ודרכי משה שיש אומרים שאין איסור לשבת בתוך ד"א של המתפלל מאחריו, אך למעשה הסכימו האחרונים לאסור מאחריו, כמבואר במ"ב קב, ד, וכה"ח ד.