אסור לאיש להתחתן עם דודתו, אולם מותר לו לשאת את אחייניתו. ההבדל תלוי בשאלה מי החתן ומי הכלה. אם הכלה היא הדודה אזי הנישואין אסורים. ואם התחתנו ונולד להם ילד, הרי הוא ממזר. אבל אם החתן הוא הדוד, והכלה היא בת אחותו או בת אחיו – אזי מותר להם להתחתן.
נפרט יותר את האיסור לשאת דודה. ארבעה סוגים של דודות ישנם. שני סוגים הם אחיות הוריו – אחות האב או אחות האם. ועוד שני סוגים של דודות על ידי נישואין, שהם: מי שנישאה לאח של אביו ומי שנישאה לאח של אמו, ואף הן אסורות עליו לעולם, שגם אם נתאלמנו או נתגרשו, מאחר שעל ידי נישואיהן נעשו לדודות שלו, הרי הן אסורות עליו לעולם.
ואף שלמעשה כל ארבע הדודות הללו אסורות, יש ביניהן חילוק, ששלוש מהן אסורות מהתורה ואחת מדברי חכמים. אחות האב ואחות האם וגם מי שנישאה לאח של האב, אסורות מהתורה. אבל מי שהיתה דודתו על ידי נישואים לאחי האם, אסורה מדברי חכמים, ובמקרה זה, אם חטאו ונולד מחטאם ילד, אין הוא ממזר, כי ממזר הוא זה שנולד מאיסורי תורה שעונשם חמור. איסור חכמים זה נקרא 'שניות לעריות', דוגמאות נוספות לאיסורי חכמים אלו: סבתות לסוגיהן ונשות נכדים ונינות.[2]
כ, אם אב אבי אשתו בלבד, נמצאו השניות שאין להן הפסק ארבע, אם האם עד למעלה, ואם האב עד למעלה, ואשת אבי האב עד למעלה, ואשת בן בנו עד למטה".
