ו – ערך אהבתם ושמחתם

ניסיון גדול עומד בפני בני זוג שלא זכו לילדים, האם ישקעו בצערם ויאבדו את אמונתם ושמחתם, או יתגברו על צערם וירבו אהבה ביניהם, ויקיימו את מצוות עונה בשמחה יתירה, ויחשבו תמיד איך להוסיף טובה ושמחה לכל בני משפחתם וחבריהם. כי באמת, אף שלא זכו לילדים, יש בזוגיות שלהם ערך עצמי גדול מאוד.

וכן למדנו ששאלו חכמים (ברא”ר מה, ד), מדוע היו האמהות עקרות. ביאר אחד החכמים: “כדי שיהיו מתרפקות על בעליהן בנויין”. וחכם אחר ביאר: “כדי שיהנו בעליהן מהן, שכל זמן שהאשה מקבלת עוברים היא מתכערת ומתעזבת. שכל תשעים שנה שלא ילדה שרה היתה ככלה בתוך חופתה, והיו מטרוניות באות לשאול בשלומה”. הרי שמצד מסוים, זוגות שאינם זוכים לילדים, יכולים להגדיל ולהעצים את האהבה, התשוקה והשמחה שביניהם.

וזהו שביארו חכמי הנסתר, שמכל חיבור וחיבור שנעשה באהבה ותשוקה, מתווסף שפע חיים וברכה בעולם. וכפי שכתב השל”ה: “מכל ביאה וביאה כשהיא בקדושה, יצא ממנו פעולה טובה. ואף שאין אשתו מתעברת… אינו מוציא זרעו לבטלה, אלא מתהווה מזה נשמה קדושה… כי מכל ביאה נשפע נשמה, ואלו הנשמות באו לוולדות אחרים”. ולכן “אברהם היה משמש מיטתו עם שרה אף שהיתה עקרה, וחס ושלום שיהיה לבטלה”. וביארו בזוהר (ח”ג קסח, א), שמתוך החיבור השלם, בדבקות ותשוקה, של שני הצדיקים, אברהם ושרה, נבראו נשמות בעולמות העליונים שהשתלשלו ונולדו אח”כ כילדים למשפחות שונות, וכשאותם הילדים גדלו, התקרבו לאברהם ושרה והתגיירו על ידם, ועליהם נאמר (בראשית יב, ה): “וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן”. הרי שכאשר הם מתגברים על העצבות, ומתייחדים בדבקות ותשוקה, הם נעשים שותפים בהורדת נשמות לעולם, ומעניקים להם ניצוצות נשמה מהייחוד שלהם.

יתר על כן, כאשר בני הזוג שלא נפקדו בילדים מצליחים למרות ייסוריהם וצערם להתחזק באמונה, להעמיק את האהבה ביניהם ולשמח זה את זה במצוות עונה – הם זוכים להוסיף חיים וברכה לכל העולם. כי טהרה מיוחדת יש באהבתם, שאינה תלויה בדבר ואינה נשענת על הילדים שנולדו מהם, אלא כולה מיוסדת על עצם האהבה שביניהם, שיש בה ביטוי לאחדות האלוקית שמתגלה בעולם. הם אמנם לא זכו לילדים, אבל הם זוכים לגלות את ערך החיים עצמם, ולכן הם מוסיפים חיות וקיום לכל העולמות. וכפי שביאר האר”י הקדוש, שיש שני מיני זיווגים, האחד לצורך הולדת נשמות, והשני לצורך חיות וקיום העולמות (שער המצוות בראשית עמ’ ז). ואמנם גם בני זוג שזכו בילדים, זוכים לקיים את הזיווג השני לצורך חיות וקיום העולמות, בעת שהאשה בהיריון או מיניקה או כשהיא מבוגרת. אבל כיוון שאצל בני זוג שלא זכו לילדים זה סוג הזיווג היחיד שלהם, השפעתם בו יתירה. אולם זאת בתנאי שהם אכן זוכים על ידי האהבה והשמחה שביניהם לפרוץ את מחסום העצבות, ולראות את העולם בטוב, לשמוח בשמחתם של בני משפחתם וחבריהם, לעסוק ביישובו של העולם ולגמול חסד עם הבריות כפי יכולתם.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן