חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

י – כללי מדרגות הכפרה

הכפרה הגמורה, שימרק אדם את חטאו עד שלא יישאר ממנו שום פגם, היא עניין מורכב שתלוי בחומרת החטא ומדרגת התשובה. למשל, על מצוות עשה, אפשר על ידי תשובה שלימה להגיע מיד לכפרה גמורה. אולם עבירה חמורה שיש בה חילול השם – מתכפרת לגמרי רק על ידי תשובה ויום הכיפורים וייסורים ומיתה.

עוד צריך להוסיף, שהתשובה הרגילה היא תשובה מיראה, היינו מיראת העונש בעולם הזה ובעולם הבא, או מיראה שמא יגרע שכרו בעולם הזה ובעולם הבא. וכיוון שעל ידי תשובה מיראה הזדונות נהפכים לשגגות, כדי למחות את רושם השגגות, הכפרה צריכה לכלול חרטה, צער וייסורים, לפי גודל החטא. ורבים נהגו בימי הראשונים להרבות בתעניות וסיגופים כדי שהכפרה תהיה גמורה. וככל שאדם יוסיף יותר בשקידת התורה ומתן צדקה וגמילות חסדים, כך יזדקק לפחות ייסורים כדי לנקות את עצמו מהחטא (שערי תשובה ד, יא). ואם חטא בחילול השם, ירבה בעשיית מעשים שיש בהם קידוש השם וכבוד שמיים (שערי תשובה א, מז; ד, טז).

למעלה מזה יש תשובה מאהבה, שנעשית מתוך אהבת ה' והזדהות עם האידאלים האלוקיים ודאגה לכלל ישראל. תשובה זו נעשית על ידי לימוד תורה כדי לתקן לאורה את העולם, ומתן צדקה ועשיית חסד כדי להעמיד את העניים על רגליהם, ויישוב הארץ וקידוש השם ושאר דברים שמקרבים את הגאולה והשראת השכינה. והעושה תשובה בדרך זו, אפילו הזדונות נהפכים לזכויות, וממילא כפרתו שלימה. אלא שבדרך כלל, גם מי שמצליח להתעלות לתשובה מאהבה, כיוון שאינו משיג מדרגה עליונה זו בשלימות, הרי הוא נצרך גם לתשובה מיראה שיש בה גם סיגופים. ועדיף לאדם לקבל על עצמו שסיגופים אלו יהיו על ידי יגיעה בתורה, והסתפקות במועט כדי להרבות בצדקה.[5]


[5]. תוספתא יומא ד, ו-ח: "ר' ישמעאל אומר: ארבעה חלוקי כפרה הן: עבר על מצות עשה ועשה תשובה – אין זז ממקומו עד שמוחלין לו, שנאמר (ירמיהו ג, כב): שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם. עבר על מצות לא תעשה ועשה תשובה – תשובה תולה ויום הכפורים מכפר, שנאמר (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וגו'. עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה – תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין שבשאר ימות השנה ממרקין, שנאמר (תהלים פט, לג): וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וגו'. אבל מי שנתחלל בו שם שמים מזיד ועשה תשובה, אין בה לא בתשובה לתלות ולא ביום הכפורים לכפר אלא תשובה ויום הכפורים מכפרין שליש, וייסורין מכפרין שליש, ומיתה ממרקת עם הייסורין, ועל זה נאמר (ישעיהו כב, יד): אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן, מלמד שיום מיתה ממרק". וכן מבואר ביומא פו, א.

נחלקו הראשונים האם הכפרה על עשה ולא תעשה היא גמורה או שאינה גמורה (תוס' שבועות יב, ב, 'לא'; רוקח תשובה כח; שערי תשובה ד, ו). וכן נחלקו על אומרם שלא תעשה אינו מתכפר בתשובה בלבד אלא נצרך גם ליום הכיפורים, שלדעת הרמב"ם (פהמ"ש), הוא דווקא במזיד, ולמנחת חינוך גם בשגגה. ויש עוד מצוות שונות שנחלקו הראשונים לגבי מדרגתן, כגון עשה שיש בו כרת (עי' רמב"ם הל' תשובה א, ד; תוספת יוה"כ פה, ב). עוד כתב תלמיד הרשב"א (עניינים שונים יב), שאין חילוקים אלו מוחלטים, שכן יש עשין ולא תעשין חמורים, כמו מלבין פני חברו ברבים, שהכפרה עליהם חמורה כמו בכרת. וכן לפעמים יש עוונות חמורים שאין בהם חילול השם בפרהסיא, כמו מפר ברית ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אבל חומרתם כחומרת עוון שיש בו חילול השם. עוד כתב הרא"ש (יומא ח, יז), שהמרבה בעבירות קלות – דינן כחמורות. והמאירי כתב (פו, א), שכוונת חילוקי הכפרה היא על דרך כלל, אבל אפשר שהתשובה הגמורה תיעשה בלא כל השלבים שנזכרו בחז"ל. עוד כתב המבי"ט (בית אלוקים שער התשובה סו"פ ב), שבזמן שבית המקדש חרב, חומרת החטאים פחותה, שכן ממילא השכינה בגלות, ועל כן הפגיעה בכבוד שמיים פחותה.

עוד צריך לדעת שעיקר יסוד התשובה בהרהור, ולכן אמרו חכמים (קידושין מט, ב), שהמקדש אשה "על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור – מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו". והכוונה ספק מקודשת, הואיל ואיננו יודעים בוודאות שהרהר תשובה (רמב"ם אישות ח, ה).

עוד יש לבאר יסוד חשוב מאוד, שכל חילוקי הכפרה נוגעים לתשובה מיראה, אבל בתשובה מאהבה, הם מתכפרים יותר במהרה. כ"כ ספר חרדים פרק סה; חיד"א במקומות רבים; מרן הרב קוק (עולת ראיה ב, עמ' שנז). עוד הוסיף מרן הרב קוק, שבתשובה מ'אהבת עולם', הזדונות נהפכים לזכויות אבל נשאר רושם מהעוון, ובתשובה מ'אהבה רבה' העוון נתבטל למפרע (מאורות הראיה, ירח האיתנים עמ' לג). עוד אמרו, שתוספת לימוד תורה, ועשיית צדקה וחסד, מועילה מאוד לכפרת העוונות (ר"ה יח, א; ויק"ר כה, א; שערי תשובה ד, יא). וכן לימוד פרשת הקרבנות מועיל במקום הקרבתם (מנחות קי, א).

כיוון שבדורות האחרונים הרבו גדולי ישראל לעודד תשובה מאהבה, לא נכנסתי כאן לפירוט כל חילוקי הכפרה של תשובה מיראה שהם רבים מאוד ותלויים בגורמים שונים, כמו חומרת החטא, מידת הזדון, גודל החרטה, מידת הייסורים, מצב הדור. ואף שלכל הפרטים הללו יש חשיבות רבה, אין מקומם בתשובת יום הכיפורים, שעיקרה תשובת הכלל בתפילה לגילוי כבוד ה' בעולם ולתיקונו על ידי ישראל, שנמשכת לתשובת היחיד, בקבלת עול תורה ומצוות על דרך כלל, וחרטה ותשובה על עבירות על דרך פרט.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן