חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ד – גילוי הנשמה בשבת ובשביעית

אמרו חכמים: "דברים הרבה ברא הקב"ה בעולם ובירר לו אחד מהם. ברא שבעה ימים ובחר הקב"ה בשבת, שנאמר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלוֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. ברא שנים ובירר לו אחת מהן, שנאמר (ויקרא כה, ב): וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'… ברא ארצות ובירר לו אחת מהן – ארץ ישראל, שנאמר (דברים יא, יב): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלוֹהֶיךָ בָּהּ. וכן הקב"ה קורא אותה ארצו, שנאמר (יואל ד, ב): וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ… ברא אומות ובירר לו אחת מהן – אלו ישראל, שנאמר (דברים יד, ב): וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה…" (במד"ר ג, ח. ובזוהר ח"ג רע"מ קח, ב, כל השביעיות מצד הקדושה).

לא במקרה בחר ה' ביום השביעי ובשנה השביעית, אלא מפני שהם מתאימים לגילוי הפנימיות. כפי שביאר המהר"ל, שכל דבר גשמי יש לו שישה צדדים, מעלה ומטה וארבע רוחות העולם, והמספר השביעי מבטא את הפנימיות המקודשת שלו (תפארת ישראל מ). ואף ארץ ישראל היא מרכז הארצות, ועם ישראל ביחס לאומות כמו לב באיברים (כוזרי א, קג; ב, יד-כ; לו; נ).

נמצא שהשביתה נועדה לגלות את הנשמה הפנימית. בכל ימות השבוע האדם טורח במלאכתו ונשמתו נסתרת, ועל ידי השבת נשמתו באה לידי ביטוי והוא יכול להתענג על ה' בלימוד התורה וסעודות השבת, ומתוך כך הוא מבין את ערך עבודתו בששת ימי המעשה והיא מתברכת (עי' בפנה"ל שבת א, ה-ו).

מה שעושה השבת לכל יחיד ויחיד, עושה השנה השביעית לכל ישראל. על ידי המנוחה מהעמל והטרדה שבמלאכת השדה, בני ישראל מתחזקים באמונה בה' ומרבים בלימוד התורה. על ידי הפקרת הפירות ושמיטת החובות, בני ישראל נרגעים מהמתח והתחרות שמלווים את המסחר בפירות, ומבליטים את מידת החסד והרחמים שבין אדם לחברו. וכך במשך שנה שלימה חוזרת הנשמה להאיר בישראל, והם נזכרים בכל השאיפות הטובות, ונכספים לעולם שיתוקן בחסד ואמת, והאהבה שבין השכנים מתגברת, וחיי החברה הולכים ומשתבחים. ומתוך כך נמשכת ברכה לשש שנות העבודה (עפ"י ההקדמה לשבת הארץ).

בימינו פחות משני אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל עוסקים בחקלאות, ומן הראוי שרעיון השביתה בשביעית יבוא לידי ביטוי בכל המקצועות, כפי שיבואר להלן (יא, ו).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן