ט – כשר וחלק-גלאט

פורסם בקטגוריה כ - טריפות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/17-20-09/

נמצא אם כן, שישנן שלוש רמות כשרות בבשר בהמות וחיות. א) 'כשר' לפי מנהג אשכנז, תימן ומרוקו – מקילים לקלף את הסירכות, ורק אם התברר שיש תחתיהן נקב, הבהמה טריפה.

ב) חלק 'בית יוסף' כשיטת רבי יוסף קארו – מחמירים שלא למעך ולמשמש ולקלף סירכות כלל, אלא שבמקומות מסוימים בריאה, הסירכות אינן מטריפות. ג) 'גלאט' (שפירושו חלק ביידיש) למנהג אשכנז כפסקי הרמ"א – מחמירים שלא למעך ולמשמש ולקלף סירכות כלל, ואף מחמירים להטריף סירכות שלפי 'בית יוסף' הן כשרות כי הן נחשבות 'כסדרן' (לעיל ו). אולם מנגד, אם הסירכא קלושה וניתקת בקלות רבה, גם אם היא 'שלא כסדרן', מסירים אותה, ואילו ל'בית יוסף' רק במקרים מיוחדים מקילים בזה, אבל ככלל אין מסירים סירכות קלושות (לעיל הערה 9).

בפועל נוהגים לחלק כיום את כשרות בשר הבהמה לשתי רמות: א) 'כשר' לפי שיטת המקילים, וכפי שנהגו רבים באשכנז, וכפי שנהגו בתימן, בפרס, במרוקו וברוב קהילות צפון אפריקה. ב) 'חלק' (או 'גלאט' ביידיש), ובה צריך להקפיד על חומרות ה'בית יוסף' והרמ"א כאחד, מפני שאם יקפידו רק על חומרות ה'בית יוסף', נמצא שלעיתים רחוקות יהיו שם בהמות שלפי מנהג המחמירים באשכנז יחשבו טריפות. ואם יקפידו רק על 'חלק' לפי הרמ"א, יצא שיהיו שם בהמות שכשרות רק בשעת הדחק ל'בית יוסף'. אמנם יש בד"צים שנוהגים 'חלק' לפי שיטת הרמ"א בלבד, ויש שנוהגים 'חלק' לפי 'בית יוסף' בלבד, ובשעת הצורך, גם המקפיד לאכול 'חלק' כאחת השיטות, רשאי לסמוך על השיטה השנייה, מחמת ספק ספיקא.

להלכה ולמעשה, רשאי אדם לנהוג כדעת המקילים, מפני שדעתם נשענת על סברות חזקות, לכן בשר זה נקרא 'כשר'. ולכתחילה טוב להדר ולהקפיד לאכול 'חלק', מפני שהידור זה הוא החשוב ביותר בהלכות כשרות, והרגיל להחמיר בו בדרך כלל ניצל מספקות רבים, שכן בכל מערכות הכשרות הקפדה על 'חלק' פירושה השגחה רצינית בכל התחומים. במיוחד ראוי למי שבני עדתו או הוריו נהגו להחמיר לאכול 'חלק' שימשיך במנהגם[11].


[11]. לכאורה לפי מה שנהגו ברוב קהילות ישראל שכאשר היה אפשר להחמיר בלא הפסד גדול, החמירו כשיטת המחמירים, גם היום צריך להחמיר, שכן ההבדל בין מחירו של בשר כשר למחיר של בשר חלק-גלאט אינו גדול כל כך. אמנם מנגד, לאחר שבקהילות רבות נהגו להתיר וחיזקו את ההיתר בטענות חזקות, גם בימינו הרוצה לסמוך עליהם רשאי. ואף מי שנהג להחמיר, רשאי להחליט לנהוג כדעת המקילים, ועדיף שיעשה על כך התרת נדרים, כי לכתחילה אין סומכים על התרת הנדרים הכללית שמקיימים לקראת הימים הנוראים. אמנם ראוי למי שמשפחתו נהגה להחמיר, שימשיך במנהגם. ←

תלמידי ישיבה שקבלו על עצמם לאכול 'חלק', והוריהם אינם מקפידים לאכול 'חלק', כאשר הם אצל הוריהם יאכלו בשר 'כשר' (וכן הורה הרב מרדכי אליהו זצ"ל). שכן אף שהזהירות לאכול 'חלק' חשובה והם קבלו זאת על עצמם, כיוון שמצוות כיבוד הורים חמורה יותר, קבלתם אינה מחייבת אותם במקרה של התנגשות עם מצוות כיבוד הורים. וגם לאחר נישואיהם, אם הקפדתם לאכול 'חלק' תגרום עגמת נפש גדולה להוריהם, מוטב שיאכלו אצלם 'כשר' ולא יפגעו בהם. אבל ככלל, מי שרגיל להקפיד לאכול 'חלק', צריך להקפיד לשמור על מנהגו בכל מקום. וכן הורה הרב חיים דוד הלוי זצ"ל לחיילים שמקפידים לאכול 'חלק', שגם בצבא לא יקלו לאכול 'כשר' (עשל"ר ו, נו). הרוצה להחמיר לאכול 'חלק' בלא שקיבל על עצמו לנהוג כך תמיד, רשאי לאכול 'כשר' כאשר הוא מתארח, גם בלא צורך של כיבוד הורים.

כתב בשו"ת דבר שמואל שכ, שהמקפיד לאכול 'חלק' ובא לאכול אצל חברו שאוכל כשר, רשאי לאכול משום ספק ספיקא: א) אולי ההלכה כדעת המקילים לגמרי בסירכות הריאה. ב) גם אם הלכה כדעת המחמירים, אולי הבשר שהגישו לו היה 'חלק'. אמנם כיום אין לטעון שאולי בשר שחתום כ'כשר' הוא 'חלק', הואיל וכל בשר נמכר לפי רמתו. אלא שיש אומרים שאפשר לא לשאול מפני אי הנעימות, וממילא חוזר הספק ספיקא (יבי"א ח"ה יו"ד ג). אולם כאשר מגישים בשר 'חלק בית יוסף' מותר למי שנוהג חלק כרמ"א לאוכלו משום ספק ספיקא: א) אולי הלכה כדעת המקילים. ב) גם אם הלכה כדעת המחמירים לפי רמ"א, ספק אם היו בו סירכות שלפי הרמ"א מטריפות. וכן אם הגישו בשר 'חלק' לפי רמ"א לפני מי שנוהג כ'בית יוסף' מותר לו לאוכלו משום ספק ספיקא: א) אולי הלכה כדעת המקילים. ב) גם אם הלכה כמחמירים, ספק אם היתה שם סירכא קלושה שלפי 'בית יוסף' רק בשעת הדחק מותר להסיר. (ראו כה"ח לט, רכד, במקור להגדרת 'כשר' ו'חלק'. ועי' בשו"ת עמא דבר ח"א סימנים ה-ז, על דרגות ההכשרים לספרדים ואשכנזים, והפסק עפ"י מו"ר הרב אליהו).

פורסם בקטגוריה כ - טריפות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן