ביצים של עופות טהורים כשרות לאכילה, וביצים של עופות טמאים אסורות באכילה, "שהיוצא מן הטמא – טמא, והיוצא מן הטהור – טהור" (בכורות ה, ב). ביצי תרנגולות שאנו רגילים לאכול, אפשר לקנות מכל אדם, הואיל וביצים של עופות טמאים אינן מצויות אצלנו, וממילא כל הביצים שדומות לביצים הרגילות שאנו צורכים בחזקת כשרות (שו"ע פו, ב).
ואם הביצים שונות מהביצים הרגילות, אמרו חכמים (חולין סד, א) שאם שני ראשי הביצה כדים, היינו עגולים ככדור; או חדים, היינו מאורכים; או שהחלמון (הצהוב) מבחוץ והחלבון (הלבן) מבפנים – בידוע שהיא ביצה של עוף טמא ואסור לאוכלה. ואפילו אם יאמר המוכר שהיא של עוף טהור – אין מאמינים לו. אבל אם ראשה אחד כד ואחד חד, והחלמון מבפנים והחלבון מבחוץ, יתכן שהיא מעוף טהור, ואזי אם אדם שמבין בהלכה אומר שהיא של עוף טהור – סומכים עליו והביצה כשרה. ואם הוא נחשב אדם אמין אבל אינו מבין בהלכה, רק אם יאמר שהביצה ממין עוף מסוים שידוע כעוף טהור, הביצה טהורה (עי' שו"ע ורמ"א פו, א).
ביצים שהטילה נקבת עוף שנעשתה טריפה בעקבות פציעה או מחלה – אסורות באכילה, שכשם שבשרה אסור באכילה כך הביצים שלה אסורות באכילה. וכן ביצה שנמצאה במעיה של נבילה – אסורה באכילה.[1] אין מניחים ביצה של טריפה או נבילה תחת תרנגולת שתדגור עליה, שמא יטעו לאוכלה. אבל אם הניחו ובקע ממנה אפרוח – האפרוח כשר (שו"ע פו, ז; פת"ש ד).
ביצים שנמצאו בתוך נקבת עוף אחר שנשחטה שחיטה כשרה – כשרות. אם כבר יש להן חלבון וחלמון, דינן כביצים שהן פרווה ומותר לאוכלן עם חלב. ואם אין להן עדיין חלבון, דינן כבשר ואסור לאוכלן עם חלב (שו"ע פז, ה).