יח – דג

תולעים שהתפתחו בבשר דג, בין חי ובין מת, כל זמן שלא פרשו ממנו, אין בהן איסור. ובזה שונה דין דג מבשר, שבבשר, רק על תולעים שהתפתחו בו לאחר שחיטה אין איסור (כמבואר בהלכה הקודמת), אולם בדג, אין איסור גם על תולעים שהתפתחו בו בעודו חי, הואיל והן טפלות לבשר הדג, שכשר לאכילה בלא שחיטה.

אבל תולעים שחדרו לבשר הדג מבחוץ אסורות, הואיל והאיסור כבר חל עליהן לפני שחדרו אליו. לפיכך, תולעים שנמצאות במעי דג או בסביבות חללי פיו והזימים שבראשו, או צמוד לעורו, אסורות, הואיל והגיעו אליו מהמים שבהם הוא חי. תופעה זו מצויה, ולכן רצוי לקנות דגים שהשגחה אמינה מעידה עליהם שהם נקיים מתולעים. כאשר אין משיגים דג כזה, או כאשר קונים דגים חיים, יש לזרוק את קרביו הפנימיים, לקלף את עורו, לשפשף את צידו החיצוני ואת צידו הפנימי הסמוך לקרביו. לנקות היטב את אזור הפה והזימים. והרוצים להקל על עצמם, יזרקו את הראש במקום לנקות את כל החלקים הסמוכים לפתחי פיו וזימיו, שבהם התולעים מצויות.

שאלה התעוררה בדגי הסלמון ודגים נוספים כהרינג. דגים אלו בולעים לקרבם שרצים זעירים, שבלעו לפני כן לקרבם זחלים זעירים. בתוך מעי הדג זחלים זעירים אלו מתפתחים לתולעים שנקראות תולעי אניסקיס, שאורכן מגיע עד עשרה ס"מ וצבען נוטה לשקוף. כל זמן שהדג חי אין בכוחן לחדור ממעיו לבשרו, אך לאחר שממיתים את הדג, אם לא מקפיאים אותו מיד, התולעים חודרות ממעיו לבשרו. יש אומרים, שהואיל והזחל הזעיר התחיל להתפתח מחוץ לדג, כבר חל עליו האיסור, ולכן חובה להשגיח שלא יהיו בדגי הסלמון ודומיו תולעי אניסקיס. ויש אומרים, שהואיל ובעת בליעתו היה זחל זה זעיר (עשירית מ"מ), עד שאדם רגיל גם אם היה פותח את מעי השרץ הקטן שבלע את הזחל הזעיר, לא היה יכול להבחין בו – לא חל על זחל זעיר זה האיסור. וממילא דין תולעי אניסקיס כדין תולעים שהתפתחו בבשר הדג, שכל זמן שלא פרשו ממנו – אין בהם איסור.

להלכה, העיקר כדעת המקילים, הואיל ולפני כניסתו של הזחל למעי הדג היה זעיר ולא ניכר, והרי הוא נחשב כמי שהתפתח בגוף הדג. אולם לכתחילה, טוב להחמיר, שכן בנוסף לדעת המחמירים, תולעים אלו גדולות וממילא המיאוס בהן ניכר יותר (לעיל ב), וגם מבחינה בריאותית הן עלולות לגרום מחלות. למעשה, כיוון שקשה לבדוק את בשר הדג מתולעי אניסקיס, הואיל וצבען שקוף, נכון לקנות דגים עם השגחת כשרות שמפקחת על כך.[24]


[24].. דעת המחמירים מבוארת בהרחבה על ידי הרב רווח ('תולעת שני' ח"א ג, ז; ח"ב סי' ג-ה). וכ"כ להורות נתן ח"ט יו"ד כה, ולכך נטה בשבט הלוי ד, פג. מנגד, רבים הורו להתיר, כמובא ב'בדיקת המזון כהלכה' ח"א ג, 22, בשם הרב פיינשטיין, רשז"א, הרב ב"צ אבא שאול, ועוד רבים.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן