ח – שהחיינו והלל בלילה

פורסם בקטגוריה ד - יום העצמאות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-04-08/

לדעת הגאון רבי משולם ראטה, הואיל ויום העצמאות הוא יום טוב, שבו נעשתה תשועה לישראל, ראוי לברך 'שהחיינו' על היום, כשם שמברכים 'שהחיינו' בכל החגים ובכללם פורים וחנוכה. לדעתו החובה לברך 'שהחיינו' תלויה בשמחה, ולכן מי שאינו שמח במיוחד, רשאי לברך 'שהחיינו' ביום העצמאות אבל אינו חייב, ומי שנהנה ושמח מתקומת המדינה – חייב לברך 'שהחיינו' ביום העצמאות.

ולדעת רבים, אין לברך 'שהחיינו' ביום העצמאות, מפני שתקנו חכמים לברך 'שהחיינו' רק על ימים טובים שיש בהם איסור מלאכה, כגון רגלים וראש השנה ויום כיפור. ומה שמברכים 'שהחיינו' בפורים וחנוכה שאין בהם איסור מלאכה, אינו על עיצומו של יום אלא על המצווה המיוחדת שבהם, בפורים על מקרא מגילה, ובחנוכה על הדלקת נרות. אבל על עיצומו של יום טוב שאין בו איסור מלאכה, אין לברך 'שהחיינו'.

והרוצה להדר לצאת ידי כולם, ילבש בגד חדש, ויברך עליו 'שהחיינו' ויכוון גם על היום. וטוב שיברך בציבור בצמוד לתפילת ערבית או למחרת לפני ההלל, ובכך יצאו גם כל השומעים.8

יש אומרים שיום העצמאות שנעשתה בו תשועה לישראל דומה ליציאת מצרים, ועל כן יש לומר בו הלל בלילה, וכן נהג הרב גורן, וכן נוהגים בעוד כמה מקומות. אולם רבים סוברים שדין אמירת הלל בליל פסח הוא מיוחד ואין ללמוד ממנו לימים אחרים, הראיה שבכל שאר הימים טובים, אומרים הלל ביום בלבד. לפיכך אין לומר הלל ביום העצמאות בלילה, וכך נוהגים רוב תלמידי הרצי"ה.9


  1. דברי רבי משולם ראטה בשו"ת קול מבשר ח"א כא, וכן כתב המ"ב בבאו"ה תרצב, 'שהחיינו', שמברכים 'שהחיינו' גם על עיצומו של יום שאין בו איסור מלאכה. והוסיף הרב ראטה, שעדיף לברך לפני הלל, שאולי תחשב כברכה על המצווה, וכמו בחנוכה על הדלקת נרות. ועוד הסתמך על הב"ח ודעימיה, שסוברים שאין אומרים ספק ברכות להקל לעניין ברכת 'שהחיינו'. והוסיף החת"ס או"ח נה, שבכל ספק ב'שהחיינו', אם אדם יודע בעצמו שהוא שמח, חובה עליו לברך 'שהחיינו'. וכן דעת הרב גורן בתורת המועדים. וכ"כ במשפטי עוזיאל מהדורה תליתאה או"ח כג. לעומת זאת כתב בישכיל עבדי ו, י, שאין לברך 'שהחיינו', כסברה שהובאה למעלה. ועוד פקפק האם הנס היה דווקא ביום העצמאות. וכ"כ ביבי"א ח"ו מב, והביא פוסקים רבים שסוברים שגם לעניין 'שהחיינו' אומרים ספק ברכות להקל, וכך דעת הב"י, ולדעת הרמב"ם ברכה לבטלה היא איסור תורה. וכ"כ הרב נריה שאין לברך 'שהחיינו' ביום העצמאות.
  2. דברי הרב גורן בתורת השבת והמועד. ועיין במאמרו של הרב שמואל כץ 'הרבנות הראשית ויום העצמאות' ד, הערות 7, 8, 17, 18. ובספר 'כלביא שכן' לזכרו של גד עזרא הי"ד, מובאים מאמרים על כך, מהרב שרקי שמחזק אמירתו בלילה, ומהרב יעקב אריאל שאין לאומרו בלילה. וכ"כ עוד לפני כן הרב נריה (הובא ב'הלכות יום העצמאות ויום ירושלים'), והביא כמה טעמים מיוחדים לאמירת הלל בליל פסח, שאינם שייכים ליום העצמאות. וכ"כ הרב אריאל אדרי בקונטרס 'שחר אהללך'. והנראה על פי רב האי גאון, שהלל של ליל פסח הוא מפני שבאותו לילה צריך אדם לראות עצמו כאילו הוא ממש יוצא ממצרים, וממילא צריך לומר שירה בשעת הנס, מה שאין כן בשאר ימים טובים. וכך דעת רוב הרבנים, שכן עד כהונתו של הרב גורן כרב ראשי הוסכם על הכל שעניין הלל שייך ליום בלבד. וגם כשפרסם הרב גורן את הוראתו לומר הלל בלילה, היו על כך חילוקי דעות, ולא היה ברור שכך דעת מועצת הרבנות. ואמנם בישיבת 'מרכז הרב' הורה הרצי"ה לאומרו בלילה על פי הוראת הרב הראשי הרב גורן. אולם משמע שהוא עצמו לא סבר כן. ולאחר מכן, כשנבחר הרב שפירא לרב ראשי, הפסיקו לומר בישיבת 'מרכז הרב' הלל בלילה. וכן נוהגים רוב תלמידי הרצי"ה.
פורסם בקטגוריה ד - יום העצמאות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן