חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

יא – גילוח, תספורת, נישואין ותחנון

לאחר שנקבע יום העצמאות כיום שמחה והודאה, התעוררה שאלה, האם מנהגי האבלות של ספירת העומר חלים ביום העצמאות. נאמרו בזה דעות לכאן ולכאן. למעשה, מוסכם שאין נוהגים במנהגי אבלות שפוגמים בשמחה, לכן מותר לרקוד ולנגן. לגבי נישואין יש אוסרים (ישכיל עבדי ו, י), ויש מתירים (הראשל"צ הרב ניסים), והרוצים להקל רשאים.

הרגילים להתגלח, צריכים להתגלח לקראת יום העצמאות, כפי שגם לובשים בגדי חג לקראתו. לגבי תספורת,  מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראת יום העצמאות, ומי שנראה מכובד, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו.[12]

ביום ירושלים, קבעה הרבנות הראשית, בנשיאותם של הרב אונטרמן והרב ניסים, שגם האשכנזים הנוהגים באותם ימים הגבלות של אבלות, ביום כ"ח באייר לא ינהגו בשום הגבלה, ויהיו רשאים לערוך נישואין. ראשית, מפני שבהרבה קהילות כל ההגבלות נפסקות אחר ל"ג בעומר (עי' לעיל ג, ב-ג). וכל שכן עתה שכ"ח באייר נקבע ליום הודאה ושמחה על הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל.

אין אומרים תחנון ביום העצמאות ויום ירושלים ובמנחה שלפניהם (פנה"ל תפילה כא, ז, ועי"ש כא, ב, 1).


[12]. הראשל"צ הרב יצחק ניסים כתב (יין הטוב או"ח ח"ב יא), שכל מנהגי האבלות בטלים ביום העצמאות, וביסס את דבריו על הפוסקים הסוברים שמי שלא קיים פריה ורביה רשאי להינשא בימים אלו (רדב"ז, פר"ח). וכן לגבי תספורת, יש שנהגו להסתפר לקראת שבת או ר"ח (רדב"ז, יעב"ץ), וכתב ר"ח פלאג'י (מועד לכל חי סימן ו) שבעירו יש שנעשה להם נס ביום ח' באייר, ויש בי"א באייר, והם נוהגים להסתפר בהם. ע"כ מהרב ניסים. וכן הרב שלום נתן רענן, חתן הרב קוק, מראשי ישיבת 'מרכז הרב', ערך חופה ביום העצמאות, ותעודת הנישואין אושרה בידי הרב צבי פסח פרנק. ולדעת הרב רבינוביץ' יש מקום לעודד חתונות ביום זה כדי לחזקו (במראה הבזק ו, נ). והרב אונטרמן סבר להתיר (שבט מיהודה ח"ב או"ח ס), אבל למעשה נמנע מלהתיר כדי שלא לעורר מחלוקת. מנגד, לדעת הרב עוזיאל וישכיל עבדי (ו, י) אין לשאת אשה ואין להסתפר ביום העצמאות. אולם נראה ברור שהרגילים להתגלח צריכים להתגלח. ומו"ר הרצי"ה היה גוער בבחורים שלא התגלחו לקראת יום העצמאות ונראו כאבלים, ואמר עליהם: "הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם" שאינם שמחים ומודים לה' כראוי (ועי' במאמרו של הרב שמואל כץ בספר 'משואה ליצחק' עמ' 591-592; 'הרבנות הראשית' ח"ב עמ' 877-882).

לעניין אבל, מובאת תשובה מהרב גורן (ספר 'הרבנות הראשית' עמ' 900 הערה 37), שיום העצמאות ויום ירושלים אינם מבטלים אבלות שבעה, כמו בחנוכה, ולכן אין לאבל לומר הלל. וכן אין לומר הלל בבית האבל אלא בבית אחר. וב'שלושים' אסור לאבל להסתפר לכבוד ימים אלו. ע"כ. לאחר השבעה ישתתף בתפילות החגיגיות, גם אם יהיו בהן כלי נגינה.

תפריט