לדעת כמה מגדולי הרבנים, הואיל ויום העצמאות הוא יום טוב, שבו נעשתה תשועה לישראל, ראוי לברך 'שהחיינו' על היום, כשם שמברכים 'שהחיינו' בכל החגים ובכללם פורים וחנוכה. וכתב הרב משולם ראטה, שהחובה לברך 'שהחיינו' תלויה בשמחה, ולכן מי שאינו שמח במיוחד, רשאי לברך 'שהחיינו' ביום העצמאות אבל אינו חייב, ומי שנהנה ושמח מתקומת המדינה – חייב לברך 'שהחיינו' ביום העצמאות.
ולדעת רבים, אין לברך 'שהחיינו' ביום העצמאות, מפני שתקנו חכמים לברך 'שהחיינו' רק על ימים טובים שיש בהם איסור מלאכה, כגון רגלים וראש השנה ויום כיפור. ומה שמברכים 'שהחיינו' בפורים וחנוכה שאין בהם איסור מלאכה, אינו על עיצומו של יום אלא על המצווה המיוחדת שבהם, בפורים על מקרא מגילה, ובחנוכה על הדלקת נרות. אבל על עיצומו של יום טוב שאין בו איסור מלאכה, אין לברך 'שהחיינו'.
והרוצה להדר לצאת ידי כולם, ילבש בגד חדש, ויברך עליו 'שהחיינו' ויכוון גם על היום. וטוב שיברך בציבור בצמוד לתפילת ערבית או למחרת לפני ההלל, ובכך יצאו גם כל השומעים. וכתב הרב שלום משאש שכן ראוי לנהוג[8]
יש אומרים שיום העצמאות שנעשתה בו תשועה לישראל דומה ליציאת מצרים, ועל כן יש לומר בו הלל בלילה, וכן נהג הרב גורן, וכן נוהגים בעוד כמה מקומות. אולם רבים סוברים שדין אמירת הלל בליל פסח הוא מיוחד ואין ללמוד ממנו לימים אחרים, הראיה שבכל שאר הימים הטובים, אומרים הלל ביום בלבד. וכן נוהגים רוב תלמידי הרצי"ה.[9]
[9]. דברי הרב גורן התבארו בתורת השבת והמועד. ועי' במאמרו של הרב שמואל כץ 'הרבנות הראשית ויום העצמאות' ד, הערות 7, 8, 17, 18. וכן נהגו בכמה קהילות, וכן נהגו במחנות צה"ל ובבית הכנסת של הרב מימון, וכן בצפון אפריקה ובמרוקו היו שנהגו לברך על ההלל בלילה, וכן נהגו הרב יהודה ליאון אשכנזי והרב חיים דרוקמן. וכן ביאר בהרחבה הרב אורי שרקי (סידור 'בית מלוכה' קונטרס 'בא אורך' אות ה'). מנגד, הרבנות הראשית לא קבעה לומר הלל בלילה, והרב נריה (ענבי פתחיה עמ' 129-140) כתב שאין מקום לאומרו בלילה, והביא כמה טעמים מיוחדים לאמירת הלל בליל פסח, שאינם שייכים ליום העצמאות. וכן היה המנהג ברוב ככל הקהילות בארץ. אמנם אחר שהרב גורן כרב ראשי פרסם את הוראתו לומר הלל בלילה, הורה הרצי"ה לאומרו בישיבת 'מרכז הרב' בלילה. לאחר מכן, כשנבחר הרב שפירא לרב ראשי, הפסיקו לומר בישיבת 'מרכז הרב' הלל בלילה. וכן נוהגים רוב תלמידי הרצי"ה.