ט – ספרייה ציבורית

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/08-04-09/

אסור להוציא ספר מספריית בית כנסת או בית מדרש ללא רשות הגבאים או הספרנים, למרות שהספר נועד לשימוש הרבים. ואף שלכאורה יכול האדם לטעון שעל ידי שייקח אותו הביתה יוכל להרבות בלימוד בספר, ועל ידי כך יוסיף במצוות תלמוד תורה, מכל מקום הואיל והספר שייך לציבור, וישנם גבאים הממונים מטעם הציבור על הספרייה, ממילא חייבים לבקש מהם רשות כדי לקחת את הספרים ולהשתמש בהם.

ואפילו אם באותו בית כנסת שבו מונחים הספרים אין מי שילמד בהם, אסור לקחתם ללא רשות. שהואיל והם שייכים לציבור, מי שנוטלם ללא הסכמת הגבאים, נוטלם בגניבה.

אולם מן הצד השני, ישנה חובה על גבאי בית הכנסת להשאיל ספרים למי שצריך ללמוד בהם. שכן ישנה הלכה (שו"ע חו"מ קסג, א) שבני העיר מחייבים זה את זה להשתתף בקניית ספרי תורה, נביאים וכתובים, כדי שכל אחד מבני העיר יוכל ללמוד בהם. וכתב על זה הסמ"ע שכיום, שהספרים מצויים, אין יכולים בני העיר לכוף זה את זה כדי לקנותם, משום שאין בעיה לשום אדם להשיג תנ"ך. אולם ברור שישנה מצווה להקים בכל בית כנסת ספרייה ציבורית שבה יהיו ספרים מרובים, שיד אדם פרטי אינה משגת לקנותם. ואם ירצה איזה אדם ללמוד בספר מסוים בביתו, חייבים הגבאים להשאיל לו את הספר, ואם אינם מסכימים להשאיל, בית הדין צריך לחייב אותם להשאיל, משום ביטול תורה (סמ"ע שם על פי רמ"א רצב, כ, אג"מ חו"מ א' לט).

וכשיש הרבה לומדים שמשתמשים בספרים, ויתכן שבאותו זמן שאדם זה יקח את הספר לביתו, אנשים אחרים יצטרכו לו בספרייה, במקרה כזה רשאים הגבאים שלא להשאיל שום ספר, ושכל מי שירצה ללמוד בספרים יבוא לספריית בית הכנסת וילמד.

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן