חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ה – מעילים שנתחלפו

בדומה להלכה הקודמת, לעיתים קורה שאדם שהיה בחתונה או בארוע ציבורי אחר, ניגש לקחת את החליפה שהניח על הקולב, ולהפתעתו מתברר לו שהחליפה נעלמה, ובמקומה ישנה חליפה אחרת, די דומה. והשאלה מה לעשות, האם מותר לו לקחת בינתיים את אותה החליפה או לא?

פסק השולחן ערוך בחושן משפט (קלו, ב): "נתחלפו לו כליו בבית האבל או בבית המשתה, לא ישתמש בהם". וזאת מפני שאסור לאדם להשתמש בחפצי זולתו ללא רשות. ואף שאפשר לשער שחל כאן בלבול, ואותה החליפה שנשארה שייכת לאותו אדם שלקח בטעות את חליפתו, כך שלמעשה הם מחליפים את חליפותיהם, וכל אחד משתמש בשל חבירו תמורת שלו, מכל מקום זה לא בטוח, שכן ייתכן שהחליפה נלקחה בטעות על ידי מישהו שלישי, או נגנבה, ולכן אסור לו לקחת את החליפה שנשארה.

וכן להפך, אדם שהתבלבל ולקח בטעות חליפה שאינה שלו, וכששב לקחת את החליפה שלו לא מצא במקום שום חליפה, אסור לו להשתמש בחליפה שלקח בטעות, ודינה כדין אבדה שמצא, שאסור לו להשתמש בה, ועליו להכריז שמצא חליפה, וכמו כן יכריז שאבדה לו חליפה אחרת.

ואם בעל החליפה שנמצאת אצלו יבוא לקחתה מה טוב, ואם לא, לאחר שיעבור זמן שסביר שבעל החליפה התייאש ממנה, ירשום לעצמו את מחירה, ויוכל להשתמש בחליפה, ואם יבוא המאבד, יחזיר לו את שוויה הכספי. וכן הדין לגבי תיקים שנתחלפו וכל כיוצא בזה (מילי דנזיקין עפ"י הצעת הר"מ פיינשטיין תשובה ט).

אבל ישנם מלבושים שבמקרה של התבלבלות כזו נהגו להשתמש בהם, כמו מעיל גשם או מטריה, שאם נתחלפו בטעות, מנהג העולם שבינתיים ישתמש כל אחד בשל חבירו. ואמנם לדעת הגר"ז מלאדי, גם במקרה כזה אסור להשתמש בשל חבירו ללא רשות. מכל מקום המנהג לסמוך על מי שמיקל. והכלל הוא שהמנהג להקל בדברים שבדרך כלל לא מקפידים עליהם, ושלעומת זאת אם לא ישתמשו בהם בינתיים, ייגרם לשניהם צער, כמו למשל במעילים או מטריות, שאם לא ישתמשו בהם בינתיים לא יוכלו ללכת בגשם.

וכאמור אפילו בזה יש נוהגים מנהג חסידות, ובשום אופן לא משתמשים בחפצי הזולת ללא בקשת רשות מפורשת (המקילים הם הש"ך שנ"ח סק"א, וערוך השולחן חו"מ קלו, וכך שמעתי בשם הגרש"ז אוירבאך, וכ"כ בדיני ממונות לרב בצרי. ובשו"ע הגר"ז החמיר).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן