קטגוריות

יז – שעת הדחק

אדם שרוצה לאכול לחם ואין לו מים לנטילת ידיים, חייבוהו חכמים ללכת עד למרחק של מיל (קרוב לק”מ, כ-18 דקות הליכה), כדי לקיים את מצוות נטילת ידיים. אבל אם המים רחוקים יותר ממהלך מיל, יעטוף את ידיו בבגד או כפפות, כדי לחצוץ בין ידיו ללחם, ויברך ‘המוציא’ ויאכל (שו”ע קסג, א).

ההולך בדרך ויודע שיש מים במרחק של כמה ק”מ בהמשך דרכו, אם המים קרובים משיעור ארבעה מיל (קרוב ל-4 ק”מ, כ-72 דקות הליכה), עליו להמשיך בדרכו, וכשיגיע אל המים יטול ידיו ויאכל. ואם המים נמצאים בצידי דרכו או מאחריו, כל זמן שהם במרחק של פחות ממיל, ילך למים ויטול ידיו.

אבל אם המים רחוקים ממנו יותר מארבעה מיל לפניו, או יותר ממיל לצדדיו, והוא רעב – מותר לו לעטוף את ידיו בכפפות או בגד, ולאכול בלא נטילת ידיים. ואם אין לו בגד לעטוף את ידיו, יאכל את הלחם במזלג או בכף, כדי שלא לנגוע בידיו בלחם (עי’ רמ”א קסג, א; מ”ב ז).[12]


[12]. לשיטת ר”ח נאה מיל הוא 960 מטר, ואמה 48 ס”מ. ולשיטת חזו”א מיל הוא 1152 מטר, ואמה 57.6 ס”מ. ולפי חשבון עדכני, מיל הוא 912 מטר, ואמה 45.6 ס”מ. (מדות ושיעורי תורה לר’ חיים בניש ה, כד; ו, ד). החובה ללכת עד מרחק מיל וד’ מילין, הוא דווקא כאשר ידוע לו שיש שם מים, אבל מספק אינו צריך ללכת.

בפנה”ל תפילה ב, 4, מובאת השאלה, האם בנסיעה צריך לחשב לפי מרחק מיל או לפי זמן נסיעה של 18 דקות. למעשה, הנמצא בדרך נסיעתו צריך להמשיך עד 72 דקות, אבל מי שנמצא בביתו, או שצריך לסטות מדרך נסיעתו, טוב להחמיר לפי זמן הליכת מיל, אבל החובה היא עד מרחק של מיל.

לומדים יקרים,

השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

להזמנה לחצו כאן 
בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

דילוג לתוכן