חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ז – איזה שינוי מקום מחייב ברכה חדשה

כפי שלמדנו, המברך על מאכל, כל זמן שהוא עדיין מתכוון לאכול ממנו, אפילו אם הפסיק כל היום כולו, יכול להמשיך לאכול על סמך ברכתו הראשונה. אבל אם שינה את מקומו, מתעוררת שאלה גדולה, האם עליו לברך שוב. ובדין זה ישנו הבדל בין סוגי המאכלים.

לגבי מאכלים שמברכים עליהם ברכת המזון או 'מעין שלוש', כיוון שהם מאכלים חשובים, יש ספק אם שינוי מקום מפקיע את כוחה של הברכה הראשונה. ולכן לכתחילה, המעוניין להמשיך לאכול מהם לא ישנה את מקומו, ואם שינה, עדיף שלא ימשיך לאכול. ואם הוא מתעקש להמשיך לאכול, לא יברך, שספק ברכות להקל (ומהו שינוי מקום יבואר בהמשך לגבי סוג המאכלים השני)[8]
אבל לגבי מאכלים שמברכים עליהם 'בורא נפשות', לכל הדעות, אם שינה את מקומו פקע כוחה של הברכה הראשונה, ואם ירצה להמשיך לאכול, יהיה חייב לברך שוב ברכה ראשונה. וכיוון שאין בדין זה ספק, כל שיש לו צורך לשנות את מקומו, רשאי לעשות זאת ולברך שוב ברכה ראשונה. אלא שיש לבאר מהו שינוי מקום המחייב ברכה חדשה:

האוכל בתוך ביתו בחדר אחד ורצה ללכת לחדר אחר או למרפסת או לחצרו הפרטית, אם תכנן מתחילה לעבור לשם, או שהם מקומות שהוא רגיל לפעמים ללכת אליהם בזמן אכילתו, רשאי לכתחילה ללכת אליהם ולהמשיך לאכול בלא ברכה, מפני שאין זה נחשב אצלו שינוי מקום. ואם הוא חדר או מרפסת או חדר מדרגות או חצר פרטית שאינו רגיל ללכת אליהם בזמן שהוא אוכל או שותה, לכתחילה לא ילך אליהם, ואם הלך, כיוון שהם טפלים לביתו, אינו צריך לברך מחדש (עי' באו"ה קעח, א, 'בבית אחד').

אבל אם יצא לרחוב או לבית אחר, אפילו אם מתחילה התכוון להמשיך שם באכילתו, כיוון ששינה את מקומו, אם ירצה להמשיך לאכול – עליו לברך (ועי' מ"ב קעח, יב; לט; באו"ה א, 'לפתח ביתו').

אם כשיצא, נשאר חבירו שאכל עמו במקום אכילתם או שתייתם, הרי שחבירו שמר על זיקתו למקום האכילה ולברכה הראשונה, וכשיחזור יוכל להמשיך לאכול ולשתות בלא ברכה. ובשעת הצורך אפשר לנהוג כך לכתחילה (שו"ע קעח, ב).

מי שאכל בחוץ, כל זמן שהוא רואה את המקום שבו בירך בתחילה, עדיין נחשב שלא שינה את מקומו.

דין מיוחד ישנו להולכי דרכים, שכל הדרך היא מקומם, ולכן אין שינוי מקום נחשב הפסק לגביהם (שו"ע קעח, ד, מ"ב מב).


[8]. למדנו לעיל ג, יא, שנחלקו אמוראים וראשונים, אם יציאה ממקומו במאכלים הטעונים ברכה אחרונה במקומם נחשבת הפסק (עי' שו"ע רמ"א קעח, א-ב). וכן נחלקו לגבי מזונות ופירות שבעת המינים אם טעונים ברכה במקומם (לעיל ד, יג). ומחמת ספק ברכות, היוצא ממקומו בכל המאכלים שמברך עליהם ברהמ"ז או 'מעין שלוש' ורצה להמשיך לאכול – לא יברך. ולכתחילה אין לשנות מקום בעת אכילת מאכלים אלו. ואם יצא ממקומו וחזר, נכון שיברך ברכה אחרונה, ואם ירצה אח"כ לאכול, ימתין כרבע שעה או יצא לטיול קצרצר, ואח"כ יברך ברכה ראשונה לכל הדעות. ומי שמתכוון לצאת ממקומו, מוטב שיברך ברכה אחרונה לפני שיצא, ואח"כ כשירצה להמשיך לאכול במקום החדש, יברך ברכה ראשונה. ואין בזה חשש ברכה שאינה צריכה, הואיל ומלכתחילה נכון לברך ברכה אחרונה במקום אכילתו, ועוד שהוא עושה זאת כדי לצאת מהספק.

תפריט