במשך השנה נוהגים להשתמש באותה החצובה לבשר ולחלב, מפני שגם אם גלש מעט רוטב בשרי או חלבי על החצובה, האש ששולטת שם שורפת ופוגמת אותו (פנה"ל כשרות כה, ט).
מצד הדין גם לקראת פסח אפשר להסתפק בניקוי רגיל, אולם משום חומרת חמץ, נוהגים להכשיר לפסח את החצובה בליבון קל (רמ"א תנא, ד, מ"ב לד). במקום זאת אפשר לצפות בנייר כסף את הברזלים שעליהם הסירים עומדים, כדי ליצור חציצה בין החצובה שהעמידו עליה תבשילי חמץ לסירי הפסח. ונוהגים גם להבעיר למשך כרבע שעה את כל הלהבות.
את שאר הברזלים שאינם נוגעים בסירים, וכן את משטח האמייל שמתחת לחצובה וראשי הגז, מנקים היטב.[2]
כיריים חשמליות: מנקים היטב, ומחממים על החום הגבוה למשך כרבע שעה.
כיריים קרמיות: המשטח שעליו מניחים את הסירים עשוי כזכוכית אטומה, ומשטח זה מתחמם על ידי חשמל ומחמם את הסירים שמונחים עליו. וכבולעו כך פולטו, הכשרתו בניקוי ובחימום על החום הגבוה למשך כרבע שעה.
כיריים אינדוקציה: המשטח שעליו מניחים את הסירים כזכוכית אטומה, אולם שלא כמו בכיריים קרמיות שבהן מקור החום במשטח הקרמי, באינדוקציה מקור החום בסיר שמתחמם על ידי שדה מגנטי, ומהסיר החום מתפשט לתבשיל ולמשטח שעליו הוא עומד. החמץ עלול להיבלע במשטח-הכיריים בעקבות מאכלים שגלשו מהסיר למשטח, וחלקם נותרו דבוקים לסיר בתחתיתו והמשיכו להתחמם עמו. לפיכך, הכשרת כיריים אלו בניקוי ובעירוי, וכדי להכשירם מהגלישה שהיתה דבוקה מתחת לסירים, יש להרטיב במים את תחתית הסירים כשהם ריקים, ולחמם אותם על המשטח כרבע שעה, וכבולעו כך פולטו (להלן בהלכה יב מבואר החיוב להכשיר כלי זכוכית).
