ככל שהאנושות מתקדמת יותר מבחינה מדעית וטכנולוגית, כך אנשים מעטים יותר עושים עבודה שנעשתה בעבר על ידי אנשים רבים יותר. בעבר הרחוק, למעלה מתשעים אחוז נצרכו לעסוק בחקלאות, כדי לספק לאדם את צרכיו הבסיסיים. כיום, בעזרת המכונות ושאר הפיתוחים, רק כשני אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל עוסקים בחקלאות, והם מגדלים הרבה יותר פירות ממה שגידלו החקלאים בעבר. שאר האנשים מתפנים כיום לעסוק בעבודות שמשפרות את רווחתו של האדם בתחומים נוספים, כמו ייצור מאכלים ובגדים משובחים יותר, בניית בתים מרווחים ונוחים יותר, ייצור רהיטים ומכשירים שמשפרים את תנאי חייו של האדם, יצירת מערכת תעבורה יעילה ונוחה שכוללת כבישים, מכוניות, רכבות ומטוסים; מערכת פיננסית ענפה ויעילה, יצירת אומנות ומוזיקה ופיתוח אתרי נופש. כך נוצר מצב שמצוות השביעית נוגעת כיום לשני אחוזים שעוסקים בחקלאות.
נראה שמן הראוי שרעיון השביתה בשביעית יבוא לידי ביטוי בכל המקצועות. שכשם שהשביתה נועדה להזכיר לחקלאים שהארץ של ה' היא, כדי שיתחזקו באמונה ובתורה, ומתוך כך יתברכו בשש שנות העבודה, כן ראוי שגם העובדים בשאר המקצועות ישבתו בשנה השביעית ויזכרו וידעו שהארץ וכל אשר עליה של ה' היא, ויתחזקו באמונה ותורה, ומתוך כך יתברכו בשש שנות העבודה. יתר על כן, השבת והשביעית הם מעין עולם הבא, ונועדו להזכיר לאדם את נשמתו, ושמתחילה הוא נועד להיות בן חורין בלא שיהיה משועבד לעבודה, ומתוך כך לימוד התורה שבשביעית מעמיק את ערך החירות של הנשמה, ומשחרר את האדם מהשעבוד ליצר התאווה ורדיפת הממון. לפיכך נראה לעניות דעתי, שהסנהדרין שתקום במהרה בימינו, תתקין שביתה בכל המקצועות על פי היסוד העקרוני שמבואר בתורה.[5]
וכשם שבשביתת השדה אסרה התורה מלאכות שנועדו להצמיח פירות נוספים, כזריעה, זמירה וחרישה, כך השביתה בשאר המקצועות תכלול שביתה מעבודה שנועדה להשביח את העסק ולהצמיח ממנו פירות. וכשם שהתורה אסרה על בעל השדה לקטוף את פירות השדה, כך הפירות הצומחים באופן טבעי משאר המקצועות יהיו מופקרים לכל, בלא שתהיה לבעל העסק עדיפות בהם. וכשם שפירות השביעית קדושים, כך ניתן לומר, שברווחים שהעסקים יניבו מעצמם, יוכל כל אדם ליהנות כפי ההנאה הראויה להם, אבל לא לסחור בהם ולא לבזותם או להשחיתם.
כמו כן, כשם שמותר בשדה לעשות מלאכות שנועדו למנוע נזק שיימשך לשנים הבאות, כך בשאר התחומים, כל מלאכה שנועדה למנוע נזק לטווח ארוך תהיה מותרת. ואם יהיה הכרח להמשיך לקיים את הייצור כדי לשמור על השוק, אזי הרווחים יהיו קודש למען הציבור.
ראוי שהשביתה בכל המקצועות תהיה בשנה השביעית המקודשת, שבה חובת השביתה בשדות, כדי שאווירת המנוחה והשלווה תתפשט על כולם, ויוכלו כולם לעסוק יחד בתורה. אולם בתחומים שחייבים לקיים עבודה רצופה, כמו הוראה, רפואה ותחבורה, נכון שבכל אחת מהשנים, שביעית מהעובדים יזכו לשנת שבתון, שבה יוכלו להינפש ולהתחזק בתורה לקראת שש השנים הבאות. וכפי שכבר היום נוהגים במקצוע ההוראה, שבהשראת מצוות התורה זכאי כל מורה לשנת שבתון, שבה הוא נח מעבודתו, וממשיך ללמוד כדי להעמיק ולהרחיב את מחשבתו וידיעותיו.
