ו – בשעת הצורך מותר לאחר את זמן ההדלקה

כפי שלמדנו, בזמן חז"ל היו האנשים רגילים לחזור לביתם עם חשכה, ולכן אמרו חכמים שמצוות הדלקת הנר "משתשקע חמה ועד שתכלה רגל מהשוק". והכוונה, עד שהעניים שהיו מלקטים דברים שנותרו בשוק היו חוזרים לבתיהם (שבת כא, ב). וזה היה כחצי שעה אחר זמן ההדלקה (רי"ף).

גם בזמנינו, שיש תאורת חשמל, ורוב האנשים ממשיכים לעבוד כמה שעות אחר החשכה, הזמן המובחר להדלקת הנרות הוא בזמן שקבעו חכמים – מצאת הכוכבים עד חצי שעה לאחריו.

אבל מי שקשה לו לחזור לביתו בצאת הכוכבים, רשאי להדליק מאוחר יותר, וישתדל להקדים את חזרתו עד כמה שאפשר, כדי להדליק קרוב יותר לזמן שתקנו חכמים. וישתדל שלא לאחר את ההדלקה מעבר לשעה תשע, שעד אז עוד מקובל בימינו לחזור מהעבודה, ואפשר לומר שהוא בכלל מה שאמרו חכמים: "עד שתכלה רגל מהשוק" (ועי' בהערה 13). ויזהר שלא לאכול אכילת קבע, שהוא שיעור כביצה של פת או מזונות, עד שידליק נרות (מ"ב תרעב, י; תלא, ו; לעיל יב, יג).

במקום שמתקיים שיעור תורה קבוע אחר תפילת ערבית, ואם ילכו להדליק נרות אחר תפילת ערבית הלימוד יתבטל, עדיף שיקיימו את השיעור ואח"כ יזכירו לכולם להדליק נרות, שמצוות לימוד התורה עדיפה על הדלקת נרות בזמן המהודר (ועי' בהערה 13).

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן