חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ט – משפחה שמתארחת בחנוכה

בני משפחה שהלכו לבקר ידידים או קרובים, ובשעת הדלקת הנרות הם עדיין בבית מארחיהם. למרות שהם אוכלים שם ארוחת ערב, אין בית מארחיהם נחשב כביתם, ולכן הם אינם יכולים לקיים שם את מצוות הדלקת הנרות. לפיכך, אם אפשר, טוב שאחד מבני המשפחה ילך לביתם להדליק נרות בשעת צאת הכוכבים, ובזה יצאו כולם ידי חובת הדלקה. בנוסף לכך, שאר בני המשפחה יקפידו לשמוע את הברכות ולראות את הנרות בבית המארחים, כדי להשתתף בהודאה על הנס. ואם הם במקום רחוק ואין מי שיכול ללכת לביתם להדליק נרות, אזי כשיחזרו לביתם ידליקו נרות בברכה, ואם ירצו לאכול לפני כן, יסכמו ביניהם שכאשר יחזרו לביתם יזכירו זה לזה להדליק נרות, או יקבעו תזכורת בטלפון הנייד שתבטיח שלא ישכחו.[15]

משפחות רבות נוהגות לנסוע אל הסבא והסבתא להדלקת נרות, וכדי שבני המשפחה לא יצטרכו לעכב את הדלקתם עד לאחר שיחזרו לביתם, נכון שידליקו בביתם בצאת הכוכבים, והסבא ימתין להם עד שיגיעו, ואז ידליק בפניהם את נרותיו בחגיגיות (עפ"י הערות 12, 13).

כאשר המתארחים מתכוונים לישון בבית מארחיהם, אזי בית המארחים נחשב ביתם באותו יום, ובהדלקת המארחים הם יוצאים ידי חובה. ויקפידו לקנות שותפות בנר בשווה פרוטה, או שבעל הבית יקנה להם במתנה חלק מהנר, ויקנו את חלקם על ידי הגבהת הנר. ולמנהג אשכנז, נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות בברכה, ולכן גם האורחים ידליקו שם נרות בברכה.

ואם נתנו להם דירה נפרדת, לכל המנהגים נכון שידליקו נרות חנוכה בברכה בדירת האירוח, וישתדלו להדליק במקום שהעוברים ברחוב יוכלו לראות את הנרות ויתפרסם הנס יותר.[16]


[15]. עי' מ"ב תרעז, יב, באו"ה 'במקום'. אמנם יש מי שסובר, שאם הם רוצים לאכול לפני שיחזרו לביתם, ובלא שיקיימו את המצווה אסור להם לאכול, יכולים לצאת ידי חובתם בבית המארחים למרות שלא יישנו שם (בקניין תורה ה, עב). ולדעת הרב אליהו אם יצאו מביתם לפני פלג המנחה ויחזרו אחר שתכלה רגל מהרחוב, יוכלו לצאת שם ידי חובתם. אבל לרוה"פ בלא שיישנו שם אין זה מקומם, ולכן כתבתי שידליקו כשיחזרו. ויזכירו זה לזה או יקבעו תזכורת בנייד, שע"י כך יוכלו לאכול, כמבואר לעיל יב, יג. ועי' בפנה"ל תפילה כה, ט. עוד עצה, לבקש משכן שידליק נרות עבורם בביתם. ולדעת רוב האחרונים השכן ידליק בלא ברכה, כי הם אינם לידו, והם יקפידו לשמוע את הברכות אצל המארח.

[16]. כשהם ישנים שם צריכים להשתתף בשווה פרוטה, או לעשות קניין כמבואר במ"ב תרעז, ג, ושעה"צ ט. ואמנם לדעת גינת ורדים, אם הם סמוכים על שולחן המארח אינם צריכים לקנות חלק בנר, אך יש חולקים עליו, וכך משמע ממ"ב תרעז, ד. וגם כאשר בן נשוי מתארח אצל הוריו, יש סוברים שעליו לקנות שותפות בנר, וכך משמע מפר"ח, ולכן כתבתי ככלל שהאורח יקנה חלק בנר. אם נתנו לאורחים דירה נפרדת, גם למנהג יוצאי ספרד מדליקים שם בברכה. וגם יוצאי אשכנז נכון שידליקו שם, ואף שרמ"א תרעז, א, כתב להעדיף את מקום האכילה, נוהגים להורות שכאשר הדירה מיוחדת להם, יש להעדיפה, וכעין מה שמעדיפים להדליק בחדר בישיבה ובבית מלון (להלן הלכות יג-יד, וכך הדין לעניין נרות שבת). ובמיוחד כאשר יש שם יותר פרסום הנס, שיש להעדיף את מקום השינה.

תפריט