רבים נהגו עוד מתקופת הראשונים, לפני יותר משש מאות שנה, לאכול בחג השבועות מאכלי חלב ודבש. מקור המנהג באשכנז וצרפת, ומשם התפשט לקהילות רבות בישראל. אולם יש שאינם נוהגים בזה, כמו רבים מעולי תימן, לוב, ג'רבה, בוכרה ופרס.
כמה טעמים נזכרו למנהג: יש אומרים מפני שהתורה נמשלה לדבש וחלב (דב"ר ז, ג), שנאמר (שיר השירים ד, יא): "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ". ואמרו חכמים (תנחומא ישן כי תשא ט): "בשעה שעמדו לפני הר סיני ואמרו (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, באותה שעה אמר להם הקדוש ברוך הוא: דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ". כלומר, בזכות הסכמתם של ישראל לקבל את התורה בלא פקפוק, יהיו דברי התורה מתוקים בפיהם כדבש וחלב. וכדי להזכיר את מתיקותה וחביבותה של התורה, נוהגים לאכול בחג השבועות עוגות חלב טעימות ומתוקות ומאכלים מתוקים בדבש (אורחות חיים, פר"ח).
עוד באר מרן הרב קוק, שחלב ודבש הם שני מאכלים שנוצרים מדבר טמא. הדבש נוצר מדבורים שהם שרץ טמא, והחלב נוצר מדם שאסור באכילה. ודווקא מפני שהם מתהפכים מטומאה לטהרה טעמם מיוחד, שהם רומזים לתיקון העולם. וזוהי סגולתה של התורה, שמתקנת את הצדדים הרעים שבעולם ומתבלת את היצר הרע והופכת אותו לטוב. וזוהי גם סגולתה של ארץ ישראל, ועל כן היא נקראת "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".
עוד טעם הוזכר, שעל ידי אכילת מאכלי חלב יצטרכו להכין שני לחמים, האחד לאוכלו עם מאכלי החלב, והשני לאוכלו עם מאכלי הבשר, וירמזו בכך ל'שתי הלחם' שהיו מקריבים בחג השבועות (רמ"א תצד, ג). עוד אמרו, שכך נהגו אבותינו בזמן מתן תורה, שלאחר שנתגלו להם כל הדינים המרובים הכרוכים באכילת הבשר, כשחיטה, בדיקת הסכין, טרפות ומליחה, העדיפו לאכול מאכלי חלב שמותרים בלא הכנות מרובות, ולזכר זה גם אנו אוכלים בחג השבועות מאכלי חלב (מ"ב תצד, יב). וכיוון שמצד מצוות השמחה, אוכלים בחג מאכלי בשר, צריכים להיזהר בדיני ההפרדה שביניהם, ועל ידי כך אנו מראים שדיני התורה חביבים אצלנו.
רבים נוהגים לאכול באותה הסעודה מאכלי חלב ובשר, יש נוהגים כך בסעודת היום, ורבים מקיימים את המנהג בסעודת הלילה. בהתחלה אוכלים מאכלי חלב. לאחר מכן צריך לצחצח שיניים או לאכול לחם או תפוח או דבר קשה אחר, ובנוסף לכך צריך לשטוף את הפה היטב, ובכך מקנחים את הפה ושוטפים אותו משיירי החלב. לאחר מכן מחליפים את המפה ועורכים את השולחן מחדש ואוכלים מאכלי בשר. וכמובן שאין להפוך את הסדר ולפתוח את הסעודה במאכלי בשר, מפני שלאחר אכילת בשר צריך להמתין שש שעות כדי שיהיה מותר לאכול חלב.[6]
בנוסף לכך, רבים מאלה שנשארים ערים כל הלילה, אוכלים בקידוש שלאחר התפילה עוגות חלביות, לאחר מכן הולכים לישון, ולאחר שקמים אוכלים סעודת חג בשרית. והעיקר לקיים את מצוות השמחה בחג, שכל המנהגים הללו נועדו להוסיף שמחה בחג וכבוד לתורה.
