ט – בני נח

פורסם בקטגוריה ו - קשיים ועקרות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/14-06-09/

בני נח שייכים גם הם למצוות פרו ורבו, וכפי שנאמר לנח ובניו (בראשית ט, ז): "וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ". אמנם החיוב המפורט שחל על הגברים להתחתן עד גיל עשרים, ולכל המאוחר עד עשרים וארבע, ולהוליד בן ובת (לעיל ה, ז-ט), אינו חל על בני נח (עי' סנהדרין נט, א).

בן נח שהוליד בן ובת ואח"כ התגייר, קיים את מצוות פרו ורבו, שכן גם בעודו גוי היה שייך למצווה (יבמות סב, א). יש אומרים שגם אם ילדיו לא התגיירו קיים את המצווה, ויש אומרים שרק אם גם ילדיו התגיירו קיים את המצווה (לעיל ה, ד).

כיוון שהמצווה לבני נח היא כללית ואינה מוגדרת כחיוב גמור ומפורט, כאשר יש לאדם סיבות טובות להתבטל ממנה, יכול לכתחילה להיפטר מהמצווה. כגון במצב שיש חשש סביר שילדיו יהיו חולים, וכן כאשר יש חשש רציני שלא יצליח לחנך את ילדיו להיות אנשים טובים.11

יש אומרים, שאסור לבני נח להשחית זרע, שכן למדנו שעונש המבול הגיע בעקבות חטא זה של השחתה יחד עם עוד חטאים, שנאמר (בראשית ו, יא-יג): "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלוֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס. וַיַּרְא אֱלוֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלוֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ". ואמרו חכמים (סנהדרין קח, ב): "מימי המבול קשים כשכבת זרע", שכן "ברותחין קלקלו וברותחין נידונו. ברותחין קלקלו – בעבירה, וברותחין נידונו", במי מעיינות רותחים שגאו להטביעם (רבי חיים פלאג'י חיים ושלום טז; צפנת פענח ל).

מנגד, יש אומרים שאין לבני נח איסור להשחית זרע, כי איסור הוצאת זרע לבטלה תלוי בחובת מצוות פרו ורבו, ורק לפני המבול היו בני נח חייבים במצוות פרו ורבו, אבל לאחר המבול לא נצטוו על פריה ורביה וממילא גם אינם אסורים בהשחתת זרע (עפ"י תוס' סנהדרין נט, ב, 'והוא'; אג"מ או"ח ד, קטז). אמנם נראה שגם לדעת המקילים אין מעשה זה ראוי, שכן נכון שכל התשוקה הזו תהיה מכוונת להרבות אהבה במסגרת הנישואין.12


  1. לכאורה נחלקו הראשונים אם בני נח מצווים בפריה ורביה: לשאילתות (קסה), ולתוס' (חגיגה ב, ב, 'לא תהא'), מצווים, וכפי שמבואר ביבמות סב, א, לגבי גר שהוליד ילדים בהיותו גוי, שלדעת ר' יוחנן קיים פרו ורבו "משום דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו". וכ"כ שם רש"י, ראב"ן ומאירי. לעומת זאת, מפשט הגמרא (סנהדרין נט, ב), בני נח פטורים מפרו ורבו, וכ"כ תוספות (יבמות שם 'בני'), שאינם חייבים בפרו ורבו אלא שבניהם נקראים על שמם. וכ"כ ריא"ז ור"א מן ההר (יבמות שם). אמנם אפשר לומר שגם לדעתם, אף שבני נח אינם חייבים בפרו ורבו, מ"מ הם שייכים למצווה הכללית, שהיא גדולה מהמצווה המפורטת של פרו ורבו, וכפי שביארתי לעיל ה, ג. וכ"כ בערוה"ש א, ה. ואפשר לומר שבני נח שווים בזה לדין נשים, שיש להם מצווה גדולה מאוד אבל לא חובה.
  2. באר בשדי חמד (כללים מערכת ז' כלל כ), שלדעת תוס' (סנהדרין נט, ב), אין לבני נח איסור הוצאת זרע לבטלה, מפני שאינם חייבים בפריה ורביה. ולשאילתות שסובר שחייבים, אסורים בהוצאת זרע לבטלה. ולרמב"ן ולרשב"א (לעיל ד, 15) אין קשר בין חובת פרו ורבו לאיסור השחתת זרע, וממילא אפשר לומר שגם בני נח אסורים בזה, ואף לנשים אסור לאונן, כי התשוקה הזו צריכה להיות שמורה להרבות אהבה בין בני הזוג.

    ואפשר לומר שהדין תלוי בשורש האיסור, אם הוא משום 'לא תנאף', כדברי או"ז א, קכד; וסמ"ק רצב, אפשר שאסורים לבני נח, שאף הם מוזהרים על כך. (אמנם גם אפשר לטעון שהאיסור הוא דווקא בניאוף עם אשה זרה). ואם האיסור משום פרו ורבו, כדברי התוס', או משום השחתה, אינם אסורים בכך, אף שאין הדבר ראוי.

פורסם בקטגוריה ו - קשיים ועקרות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן