חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ג – מחלות גנטיות

נחלקו הפוסקים בשאלה, האם איש שנושא מחלה גנטית קשה חייב במצוות פרו ורבו, למרות שיש סיכון רב שייוולד לו ילד שסובל ממחלה קשה. יש אומרים, שחובה עליו להוליד בן ובת, שכן גם אם ייוולדו לו ילדים חולים, יקיים בהם את המצווה, שגם על ידם הוא מיישב את העולם. מה עוד שיש סיכוי של כחמישים אחוז שייוולדו לו ילדים בריאים ושלימים. ויש אומרים, שהתורה לא חייבה לפרות ולרבות כאשר יש סיכון משמעותי שייוולד ילד שחייו יהיו רצופים בסבל. למעשה, יש לשאול בזה שאלת חכם.

אמנם כיום בחסדי ה', לרוב המחלות הגנטיות נמצא פתרון, שכן אפשר לבצע הפריית מבחנה, ולאחר מספר ימים לבדוק את מצבם של העוברונים, ולהחזיר לרחם האם את העוברונים שאינם נושאים את המחלה הגנטית. לפיכך ההלכה היא, שבכל מקום שאפשרות זו עומדת לרשות בני הזוג, חובה עליהם לקיים את המצווה באופן זה, כדי שלא להוליד ילדים שיסבלו ממחלות.[3]


[3]. באג"מ אה"ע ח"ד עג, ב, נשאל על 'תסמונת מרפן', שפוגעת בלב, בעורק הראשי, בעיניים ובשלד. הסובלים ממנה עלולים להתעוור, למות משטף דם פנימי, לסבול מעיווּתים וכאבים בשדרה ובעצמות, ופעמים רבות הם נצרכים לעבור ניתוחים כדי למנוע בעיות במערכת כלי הדם. כחמישים אחוז מהנולדים לבעלי תסמונת זו סובלים אף הם מהתסמונת. פסק באג"מ, שגם מי שנושא מחלה זו חייב להתחתן ולהוליד בן ובת, שכן גם אם ייוולדו לו ילדים חולים, יקיים בהם את המצווה, שגם על ידם הוא מיישב את העולם. מה עוד שיש סיכוי של כחמישים אחוז שייוולדו לו ילדים בריאים ושלימים. ואפשר להוסיף על דבריו ממה שלמדנו (ברכות י, א; לעיל ה, ב), שגם לאחר שנודע לחזקיהו המלך בוודאות שבנו יהיה רשע, אסור היה לו להתבטל מפריה ורביה, ולא תהיה מחלה גופנית חמורה מרשעות. וניתן להשיב, שהרשע יכול לחזור בתשובה, כפי שעשה מנשה בן חזקיהו, מה שאין כן במחלה גנטית שאין לה מרפא. ולדעת ציץ אליעזר טו, מג, גם נשא מחלה גנטית חייב בפרו ורבו, אלא שלדעתו אם יתברר שהעובר סובל מהמחלה, מותר להפילו עד החודש השביעי להיריון. לדבר יהושע ח"ג אה"ע א, מותר להוליד אבל אין חובה. ובמנחת שלמה ח"ג קג, א, נשאר בצריך עיון אם חייבים במצב זה במצוות פרו ורבו, וכתב שאם הצער מהחשש שמא ייוולדו לו בנים שיסבלו מאוד ממחלתם, גדול כל כך עד שהיה מוכן לוותר על חמישית מנכסיו כדי למנוע זאת, יש אולי מקום לפוטרו, שכן למדנו (רמ"א או"ח תרנו, א), שאין צריך להוציא על מצוות עשה יותר מחומש. ולשיח נחום צו, כאשר יש סיכון שהילד יהיה מסובל בייסורים ולא יאריך ימים, אסור ללדת. אמנם כמבואר למעלה, כיום שניתן להוליד על ידי הפריית מבחנה ילדים שאינם סובלים ממחלה גנטית, לכל הדעות חובה לעשות זאת.

תפריט

דילוג לתוכן