כיוון שגיור הקטן מתקיים על דעת בית הדין, בלא שתהיה לקטן דעה עצמאית להתגייר, אמרו חכמים שגיורו תלוי בכך שכאשר יגדל ותהיה לו דעה עצמאית – לא ימחה כנגד הגיור. אך אם כשיגדל ויגיע לגיל מצוות, שתים עשרה לבת ושלוש עשרה לבן, ימחה כנגד הגיור – הגיור מתבטל. הדרך הפשוטה למחות כנגד הגיור, שהקטן יודיע עוד לפני הגיעו למצוות שאינו רוצה להיות יהודי, ואם יישאר בדעתו עד שיגיע לגיל מצוות – גיורו יתבטל.
אבל אם לאחר שהגיע לגיל מצוות החל לקיים מצוות כיהודי, הגיור אושר והושלם, ושוב לא ניתן לבטלו לעולם. ואף אם אותו הילד לא קיבל חינוך דתי, והוריו רגילים לחלל שבת, כל זמן שעִם הגיעו לגיל מצוות רצה להיות יהודי וקיים אפילו מצווה אחת בלבד כיהודי, כגון שהניח תפילין או עלה לתורה או השתתף בקידוש של שבת, אישר בכך את הגיור, ושוב אינו יכול לבטלו לעולם.
מי שהוריו גיירו אותו בהיותו קטן, ולאחר מכן התרחקו מהיהדות וגידלו אותו כנוכרי עד שלא ידע כלל שגויר כקטן. למרות שבפועל קִיים מצוות רבות שבין אדם לחברו, ואולי אף אימץ מנהגים יהודיים, כיוון שלא ידע שגויר, ולא עשה את המצוות כיהודי, דינו תלוי ועומד. ורק לאחר שידע שגיירו אותו, ויודיעו לו מקצת מצוות, שכרן ועונשן, יוכל למחות או לאשר את גיורו.
מי שגדל במשפחה דתית, ולא ידע שגיירו אותו בקטנותו, ושנים רבות לאחר שגדל בקיום מצוות נודע לו שגויר בקטנותו, לדעת רבים יכול למחות ולהחליט לוותר על גיורו (יש"ש כתובות א, לה). שכן המצוות שקִיֵים לא העידו על הסכמתו לגיור, הואיל ולא ידע שגויר כשהיה קטן. לפיכך, טוב לומר לילד שהוא גר לפני הגיעו לגיל מצוות, ובכך שיקיים מצווה אחת לאחר שיגדל, יאשר את גיורו ושוב לא יוכל לבטלו לעולם.[3]
רבים אומרים שגר קטן יכול לבטל את גיורו במחאה רק כאשר התגייר לבדו בלא הוריו, שאז גיורו על דעת בית הדין, אבל אם התגייר עם הוריו – אינו יכול למחות לעולם. שהואיל והם הוריו, הם המקבלים את תנאי הגיור עבורו, כשם שישראל נכנסו במעמד הר סיני לברית עם ה' יחד עם ילדיהם הקטנים, בלי שיכלו למחות (שו"ת חתם סופר יו"ד רנג). ויש שאינם מקבלים חילוק זה, וסוברים שלעולם גר קטן יכול למחות בעת שיגדל, וכן משמע מדעת רוב הראשונים.[4]
[4]. על דברי רב הונא בכתובות יא, א, אודות גיור קטנים, "אמר רב יוסף: הגדילו – יכולין למחות", הוסיפה הגמרא וסייגה: "כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה – שוב אינה יכולה למחות". משמע שגם כאשר הילדים התגיירו עם אביהם – יכולים למחות. וכך משמע מרש"י, רשב"א, ריטב"א, רבנו קרשקש, מאירי (כתובות יא, א) ר"ן (על הרי"ף) וטור (רסח, ז), שלא חילקו בזה. וכ"כ למעשה בפסקי עוזיאל סד; איש מצליח ח"ב יו"ד מ, שגם כאשר הילד התגייר עם הוריו הוא יכול למחות כשיגדל.
אולם מנגד, הרי"ף לא הביא את דברי רב יוסף להלכה, וראשונים רבים למדו מכך שלא פסק כמותו. וכ"כ חת"ס יו"ד רנג, והוסיף ללמוד מבה"ג, רמב"ם (איסו"ב יג, ז; מלכים י, ג) ועוד ראשונים, שרק קטן שהתגייר בלא הוריו, גיורו על דעת בית הדין בלבד, ולכן הוא יכול למחות. אבל אם התגייר עם הוריו, אינו יכול למחות, משום שגיורו על דעת הוריו. וכך פסקו רבים, ומהם: הרב חזן (יחוה דעת ח"א יו"ד י); ציץ אליעזר (טז, סא); אג"מ (יו"ד א, קנח). אלא שאם הם הורים מאמצים, לאג"מ יו"ד א, קסב, גם החת"ס יודה שיכול למחות. ולבית יצחק (אה"ע א, כט) ואחיעזר (ג, כו), החת"ס יודה שהילד יכול למחות כאשר היה צפוי שההורים לא יחנכו אותו למצוות.
