Search
Close this search box.

פניני הלכה

ה – המקילים בגיור קטן שלא יתחנך למצוות

ככלל, המקילים לגייר את בן הזוג הנוכרי כדי למנוע התבוללות, הקילו גם לגייר ילדים של יהודי ונוכרייה שלא יקבלו חינוך דתי, כדי להשאיר את זרעו של היהודי בכלל ישראל. וכפי שכתב הרב צבי הירש קלישר, שלמרות שהילד מיוחס רק אחר אימו הנוכרייה, "עם כל זה מצינו כי 'זרע הקודש' יקָרֵא, שהרי כשעזרא הוכיח לישראל אשר נשאו נשים נכריות… אמר (עזרא ט, ב): וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת". לכן יש להתאמץ ככל האפשר שלא יאבד זרע ישראל בגויים אלא יישאר בכלל ישראל. וכן דעת פוסקים רבים.[8]
כלפי הטענה שאין הגיור זכות לקטנים אלא חובה, השיבו שגם להיות יהודי שאינו מקיים אורח חיים דתי זוהי זכות גדולה. וכפי שאמרו חכמים (חגיגה כז, א): "אין אוּר (אש) של גיהנם שולטת בפושעי ישראל", וכן דרשו חכמים (יומא נו, ב): "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם (ויקרא טז, טז) – אפילו בשעה שהן טמאים, שכינה עמהם". כמו כן, לעתיד לבוא גם הגרים יקבלו נחלה בארץ ישראל (יחזקאל מז, כא-מג, ומפרשים שם; קה"ר א, ו).

ואף הרב יצחק שמלקיש, מבסס שיטת המחמירים לגבי גיור גדולים, היקל בגיור קטנים. וזאת משום שלדעתו גיור הגדולים תלוי בהתחייבות כנה שלהם לקיים אורח חיים דתי, ומי שלא התחייב לכך בכנות – גיורו בטל (בית יצחק יו"ד ב, ק). אולם לגבי גיור קטנים היקל, מפני שגיור הקטן תלוי בדעת בית הדין, וכיוון שגם למי שאינו שומר מצוות יש זכות להיות יהודי, בית הדין יכול לגיירו למרות שאביו יהודי חילוני ואימו נוכרייה (שם אה"ע א, כט, ח). ולכך נטה הרב פיינשטיין, שהגיור הוא זכות לקטן גם אם לא ישמור מצוות (אג"מ יו"ד א, קנח). והורה למעשה לגייר ילדים של אב יהודי ואם נוכרייה שלומדים בבית ספר דתי שרבים מתלמידיו היו ממשפחות לא דתיות (אג"מ אה"ע ד, כו).[9]


[8]. לדעת רבים, למרות שלהלכה ילדים של אב יהודי ואם נוכרייה נחשבים גויים (קידושין סח, א), כיוון שאביהם יהודי הם נחשבים 'זרע ישראל'. וכשם שמצווה להציל את היהודי מהתבוללות וטמיעה בגויים על ידי גיור בת זוגתו הנוכרית, כך יש להשתדל להציל את זרעו מטמיעה בגויים על ידי גיור ילדיו. כ"כ הרב גוטמכר (אדרת אליהו יו"ד פה); הרב קלישר (שו"ת רבי עזריאל יו"ד רכט); הרב בלייח (מסורת הגיור ה, יט); רד"צ הופמן (מלמד להועיל ג, ח); הרב גלזנר (אור בהיר, חקור דבר עמ' כ); הרב עוזיאל (פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סה); הרב בכור חזן (תעלומות לב ג, כט); הרב צירלסון (מערכי לב יו"ד נה); הרב יוסף משאש (אוצר המכתבים ג, אלף תתקכג); הרב שלום אביחצירא (מליץ טוב יו"ד טז); הרב דריהם (והשיב משה יו"ד נא); הרב מלכה (מקוה המים ח"ה אה"ע ב), ועוד רבים. ראו במסורת הגיור ה, יט.

בנוסף, האור זרוע (א, תקצה) הסתפק האם ילד של אב יהודי ואם נוכרייה נחשב בנו של היהודי מדברי חכמים (לעניין איסורי עריות), אף שמהתורה אינו בנו. והרמ"א התחשב בדבריו (אה"ע טו, י). מתוך דבריהם למדו כמה פוסקים, שאם יש מקום להחשיב את הנולד לאב יהודי ואם נוכרייה כיהודי מדברי חכמים, ממילא ראוי להשתדל יותר לקבלו לגיור, כ"כ הרב יעקב אביגדור ('הדרום' סח-סט, עמ' 5); עשה לך רב (ג, כט), ועוד. ראו במסורת הגיור ה, כ.

[9]. הפוסקים שהקילו בגדולים וכתבו במפורש להקל גם בקטנים שלא יקבלו חינוך דתי: הרב צבי הירש קלישר (בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר יו"ד רכט); הרב יצחק קוסובסקי-שחור, גיס האחיעזר (שו"ת שאילת יצחק סי' מט); הרב עוזיאל (פסקי עוזיאל סה); הרב דריהם (והשיב משה יו"ד נא); הרב גרויברט (חבלים בנעימים ד, ל); הרב מצליח מאזוז (איש מצליח ח"א יו"ד לב; ח"ב יו"ד מא-מב). וכן מוכח מדברי פוסקים רבים, ומהם: מהרש"ם ו, קט, שביאר שלמרות שהילד יגדל להיות מחלל שבת, כיוון שלכך מחנכים אותו הוריו, אין זה נחשב מחאה ואפשר לגיירו. וכן מוכח מרש"ק (טוב טעם ודעת קמא רכט); הרב צירלסון (עצי הלבנון סד); דברי מלכיאל (ו, יט); תעלומות לב (ג, לב, ג); פרחי כהונה (יו"ד לז); בית אב (ח"ה יו"ד רפא); מקוה המים (ח"ה אה"ע ב); הרב גורן; הרב נחום רבינוביץ (שיח נחום סח), ועוד. ולמהר"ם שיק (יו"ד רמח), יש לגייר קטנים באופן זה, ולא ברורה דעתו לגבי גדולים. על כל זה במסורת הגיור יג, יז-כב. כאשר הקטן לא צפוי לשמור מצוות אפילו כחילונים בעלי 'זהות יהודית', לכל הדעות אין לגיירו (שם יג, כג).

ב'בדי הארון' (שער גיור ח"ד עמ' 96) נטה הרב רא"ם הכהן לדעת המקילים, וכדי לחזק את הגיור ולמנוע ערעור, תמך בהצעת הרב דיכובסקי ('לב שומע לשלמה' ח"א עמ' תיז), שכאשר הילד יגיע לגיל בר מצווה, יקיים מצווה בפני שלושה גדולים.

בנוסף לטענה שזו זכות להיות יהודי גם אם הילד לא יקבל חינוך דתי, כאשר הילד מאומץ, יש שביארו שה'זכות' אינה רק במעלה הרוחנית להיות יהודי, אלא גם זכות ארצית לילד המאומץ להיות בן דתם של הוריו המאמצים, שכך יטפלו בו מתוך הזדהות רבה יותר. כך עולה מחת"ס יו"ד רנג; אג"מ יו"ד א, קסב; משפטי שאול ח"א ד, לח; הרב אברמסקי (הובא בשבט מיהודה ח"ב יו"ד מג).

כאמור למעלה, יש פוסקים המחמירים לגבי גדולים, שאם לא צפויים לקיים אורח חיים דתי הגיור בטל, ומקילים בגיור קטנים, כ"כ בית יצחק אה"ע א, כט, ח; ולכך נטה הרב פיינשטיין. ולתפארת אדם ח"א אה"ע צד, אין לגייר נוכרייה שבזוגיות עם יהודי, אבל את בנה אפשר לגייר. גם הרב הרצוג שהחמיר לגבי גדולים, היקל לגייר ילד שאימו אינה רוצה להתגייר, אם ישלחו אותו לחינוך דתי, אף שסביר שכאשר יגדל לא יקיים אורח חיים דתי (פסקים וכתבים ד, צז). וראו במסורת הגיור יג, יט.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן