חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

יא – האיסור לשבור דבר מבית הכנסת

אסור מהתורה לנתץ דבר מן המקדש או המזבח, והעושה כן עובר באיסור לא תעשה, שנאמר (דברים יב, ב-ד): "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם… וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם… לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלוֹהֵיכֶם" (ספרי דברים פיסקא סא).

והואיל וקדושת בית הכנסת היא מעין קדושת המקדש, ובית הכנסת אף נקרא 'מקדש-מעט', אסור לשבור ממנו דבר. לכן יש להיזהר שלא לקלף בלא משים צבע מקיר בית הכנסת. וכן אסור לבעוט בקיר בית הכנסת מבחוץ, שמא יפיל בכך מעט מן הטיח שבחוץ (שאלת יעבץ ב, נד). ואף רהיטי בית הכנסת כלולים באיסור, ויש להיזהר שלא להשחיתם או לקלפם או לחרוט עליהם חריטות מיותרות (באו"ה קנב 'ואסור').

אבל מותר לקלף את הצבע כדי לסייד מחדש את בית הכנסת, וכן מותר לקדוח חורים בקירות כדי לחבר אליהם מנורות וארונות וכדומה, מפני שאין זו נתיצה אלא תיקון צרכי בית הכנסת (שו"ע או"ח קנב, א"ר, מ"ב יב).[6]


[6]. מספר היראים משמע שאיסור נתיצה בבית כנסת מהתורה, ובשד"ח כללים מערכת ב' מ"ג, כתב בשם כמה אחרונים שהוא מדרבנן. ובשו"ת בית יצחק אה"ע ב, לג, כתב שלכל הדעות ביזוי בית כנסת אסור מהתורה. וכאשר הורסים על מנת לבנות, אין איסור, כמבואר לעיל הלכה ה'.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן