י – האם מותר להכניס כלב נְחִיָה לבית כנסת?

עיוורים רבים נוהגים כיום להיעזר בכלבי נְחִיָה, המאולפים לסייע להם כדי שלא יכשלו בדרכם. והתעוררה שאלה, האם מותר לעיוור להיכנס עם כלבו לבית הכנסת?

הרב משה פיינשטיין התיר על סמך כמה מקורות מדברי חז"ל, שמשמע מהם שהיו רגילים להכניס לבית המדרש בעלי חיים. ועוד, שהואיל והעיוור זקוק מאוד לכלבו, מן הראוי להקל בדבר, כשם שהקילו בכמה דברים נוספים בדיני בית הכנסת. אך הוסיף שטוב שישב סמוך לפתח כדי שלא לבלבל את הציבור (אג"מ או"ח א, מה).

ויש פוסקים שאסרו על העיוור להכניס את כלבו לבית הכנסת, מפני הפגיעה בכבוד בית הכנסת, ומפני שהדבר עלול להיתפש בעיני הרואים כחילול השם. ומה שהוזכר בדברי חז"ל שהיו באים לבית המדרש עם בעלי חיים, הכוונה שהשאירו אותם בחוץ. ועוד שיש חשש שמא הילדים יתעסקו עם הכלב ולא יתרכזו בתפילה. ולכן ראוי שהגבאים יתקינו עמוד מחוץ לבית הכנסת, כדי שהעיוור יוכל לקשור אליו את הכלב (שערים המצוינים בהלכה יג, ב; ילקוט יוסף קנא, כה).

למעשה הדבר תלוי בדעתם ואופיים של מתפללי בית הכנסת, שאם לתפישתם יש בכך הפרעה לתפילה ופגיעה בכבוד בית הכנסת, אין לבוא עם הכלב. ואם לתפישתם אין זה מפריע לתפילה ואין מכך פגיעה בכבוד בית הכנסת, אפשר להיכנס עמו לבית הכנסת ולשבת מאחור.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן