ד – מיקומו של בית הכנסת

כיוון שבית הכנסת הוא מקדש מעט, ובו שורה השכינה, קבעו חז”ל שצריך לקבוע את מקומו בגובהה של עיר. כלומר, יש לבנותו על המקום הגבוה ביותר שבאותו ישוב, כדי להמחיש לעיני כל שזה הבניין המכובד והחשוב ביותר. ואם בונים בעיר כמה בתי כנסיות, צריך לבנות כל בית כנסת על המקום הגבוה ביותר שבאזור הסמוך אליו.

ואסור שיהיה בניין אחר גבוה מבית הכנסת, ואמרו חז”ל (שבת יא, א): “כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת, לסוף חריבה, שנאמר (עזרא ט, ט): ‘לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלוֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבֹתָיו'”.

סוד נצחיותו של עם ישראל נעוץ בכך שידע תמיד שערכי הרוח והנצח קודמים לכל, לשם כך היו מוכנים בני עמנו לסבול יסורים קשים ולקדש את ה’ ובלבד שלא לנטוש את אמונת הנצח. בזכות דבקותנו באמונה הנצחית, גם קיומנו נצחי, וכל התהפוכות ההיסטוריות לא יכלו לנו. עמים רבים קמו ונעלמו, ועם ישראל חי וקיים. אמונה זו צריכה להתבטא גם במיקומו ובבניינו של בית הכנסת, שהוא צריך להיות הבניין הגבוה ביותר. הבתים שבהם אנו אוכלים, שותים וישנים, משמשים אותנו בעיקר לצרכי השעה והחומר, ואילו בבית הכנסת אנו נפגשים עם ערכי הנצח. ולכן אמרו חז”ל שעיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת לבסוף תיחרב, שכן במקום שבו נותנים עדיפות לחומריות על פני הרוחניות, אין בכוח הרוחניות לבטא את הנצח, ועל כן סופו שיחרב.

אלא שכיום התעוררה בעיה, עם השתכללות הטכנולוגיה והמדע, התרבתה מאוד אוכלוסיית בני האדם, ורבים מעדיפים להצטופף בערים. כדי לשכן את כולם יש צורך שהולך וגובר, לבנות בניינים רבי קומות שבהכרח יהיו גבוהים יותר מבית הכנסת. השאלה – האם יש בדבר איסור?

כתב על כך אחד מגדולי הראשונים, ה’מאירי’, בפירושו למסכת מגילה, שהאיסור לבנות בתים שיהיו גבוהים מבית הכנסת, הוא דווקא כאשר בתים אלו נבנו לשם פאר וכבוד, שאז ישנה פגיעה בכבודו של בית הכנסת, אבל אם הסיבה לבניין הבתים הגבוהים, כדי לאפשר איכלוס משפחות רבות יותר, אין בזה פגיעה בכבוד בית הכנסת, והדבר מותר לכתחילה. ונראה שגם ה’ערוך’ והר”ן והרמב”ם הסכימו לעיקרון שבסברתו, וכן כמה אחרונים הזכירו את ה’מאירי’ להלכה. לפיכך, אין כיום איסור לבנות בית גבוה מבית הכנסת, כאשר מטרת בניינו לאפשר בניית דירות רבות או משרדים לצורך עבודה.[2]

אך כמובן במה שאפשר אנו מחויבים לכבד את בית הכנסת. ראשית, יש לעשות כל מאמץ שבית הכנסת ייבנה על המקום הגבוה שבאותו איזור. שנית, יש לבנותו בצורה המכובדת והמפוארת ביותר, כדי להראות ולהמחיש שהוא המקום החשוב עבורנו, יותר משאר מבני הציבור והתרבות. וכן מפואר יותר מן הבתים שבנו לעצמם בני הקהילה.


[2]. נראה שהדבר תלוי בהסברת המושג ‘קשקושי ואברורי’, שמבואר בגמ’ שבת יא, א, שאין בעיה שיהיו גבוהים מבית הכנסת. לדעת הערוך והר”ן, הם מגדלי שמירה לעיר, וכיוון שיש צורך לבנותם גבוהים, מותר להגביהם יותר מבית הכנסת. לפי זה נראה שגם אם בונים רבי קומות לצורך דירות ומשרדים, ולא לצורך פאר וכבוד, אין בזה פגיעה בכבוד בית הכנסת. אמנם לדעת הרא”ש, הטור והשו”ע, ‘קשקושי ואברורי’ הם כיפות וגגות משופעים שאין משתמשים בהם, ולכן אין איסור שיהיו גבוהים מביהכ”נ, אבל מקום שמשתמשים בו, כדירה או עלייה, אסור שיהיה גבוה מבית הכנסת. לפי זה הבעיה במקומה עומדת, והדרך היחידה להתיר בניין רב קומות היא מפני שאנו אנוסים, שאין ביכלתנו להגביה את בית הכנסת יותר מכל בתי העיר. שכן אם רוצים שיכנסו לבית הכנסת ללא מעלית, צריכים שרצפתו תהיה קרובה לקרקע, ולא ניתן להגביה את גגו לגובה של שלושים מטר, הן מפני ההוצאות העצומות שבכך, והן מפני שאין שום יופי באולם גבוה כל כך, שידמה יותר לבור מאשר לבית כנסת. בנוסף לכך לא נוכל לדאוג כיאות לסיודו ולתיקונים השוטפים הנדרשים בכל בניין.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן