חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ט – ציציות עבודת יד ומעשה מכונה

במסגרת הלכות אלו, לא פירטנו את כל הלכות ציצית ולא נכנסנו לשאלות סבוכות, אולם שתי סוגיות עולות ונשאלות תדיר, ולכן נעסוק בהן בקצרה: סוגיית עשייה לשמה וסוגיית ציציות שנקרעו (להלן הלכה יא).

את חוטי הציצית צריך לטוות ולשזור לשם מצוות ציצית, שנאמר (דברים כב, יב): "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ", דרשו חכמים: "לָּךְ – לשם חובך" (סוכה ט, א). ואם טוו את החוטים שלא לשם מצוות ציצית – פסולים לציצית. ואם שזרום שלא לשם מצווה, לדעת הרבה פוסקים החוטים פסולים (שו"ע יא, א-ב, מ"ב טו).

בדורות האחרונים התעוררה שאלה, האם אפשר לטוות את חוטי הציצית במכונה, ועל ידי כך להוזיל את מחירם. לדעת רוב האחרונים, אם הפעלת המכונה נעשתה בכוונה לשם טוויית חוטי ציצית, כל מה שהמכונה תייצר נחשב כנטווה לשמה, והחוטים כשרים לציצית. וזאת משום שאין צורך שהמלאכה תיעשה על ידי אדם אלא רק שתהיה בכוונה, וכיוון שההתחלה נעשתה בכוונה, כל מה שנמשך מההפעלה הראשונה נחשב בכוונה. ויש אוסרים מפני שלדעתם כל מלאכת עשיית החוטים צריכה להיעשות בכוונה, וכיוון שהמכונה אינה יכולה לכוון, חוטי מכונה פסולים לציצית.

למעשה, כתבו רוב האחרונים, שאמנם מלכתחילה טוב להדר לקחת ציציות שנעשו ביד, שהכוונה בהן שלימה ומהודרת, מכל מקום גם ציציות מכונה כשרות, ואף אפשר לברך על ההתעטפות בציציות אלו. וזאת בתנאי שיש ודאות שאכן מכונת הטווייה הופעלה לשם מצוות ציצית.[4]

אלא שבזמן האחרון התעוררו חששות ופקפוקים שמא אין מקפידים כראוי להפעיל את המכונה לשם מצוות ציצית. וכן התעורר חשש לגבי טליתות מוכנות, היינו טליתות שכבר קשרו בהן את הציציות, שמא לא קשרום לשם מצווה, ולדעת הרבה פוסקים אם לא נקשרו לשם מצווה הציציות פסולות (שו"ע יד, א-ב). לפיכך, יש להקפיד לקנות ציציות שיש עליהן השגחה ברורה ונאמנה שהחוטים נקשרו בטלית על ידי יהודים לשם מצוות ציצית. וכשמדובר בציצית הנטווית במכונה, השגחת הכשרות צריכה להעיד גם שהמכונה הופעלה לשמה.

כיום שמחיר הציציות מעשה יד אינו יקר, ראוי לקנותן כדי לקיים את המצווה למהדרין לכל הדעות.


[4]. בין המתירים: חסד לאברהם (להר"א תאומים מהד"ת או"ח ג); אחיעזר ח"ג סט; חזון איש (או"ח ו, י); תפארת יוסף א; הר צבי או"ח י; ציץ אליעזר ו, טו. ומרן הרב קוק זצ"ל באורח משפט או"ח קכב, מלמד זכות על המקילים. בין האוסרים: מחזה אברהם ג, דברי חיים (לר"ח מצאנז, ח"ב, א-ב, מטעמים שונים). וכן במנחת יצחק ב, צו-צט (והתיר כשאין לו ציציות אחרות להטילם בבגד שאינו מצמר שחיובו לחלק מהפוסקים מדרבנן, אבל לא יברך). במידה רבה מחלוקת זו תואמת למחלוקת שהתעוררה סביב מצות מכונה, האם הן כשרות לקיום מצוות אכילת מצה בליל הסדר. כל הפוסלים מצות מכונה יפסלו גם את הציציות שנטוות במכונה, מפני שלדעתם נטוו שלא בכוונה. וכן רוב המכשירים מצות מכונה יכשירו גם חוטי ציצית של מכונה. (וכן הלכה שמצות מכונה כשרות, כמבואר בפניני הלכה פסח יב, ד). אבל יהיו בין המתירים מצות מכונה שיאסרו ציציות של מכונה, מפני שעיקר הכוונה הנדרשת באפיית מצות – להשגיח שלא יחמיצו, ובזה אין צורך שהמעשה יעשה דווקא על ידי יהודי, כי ההשגחה יכולה להתקיים גם כאשר המכונה עובדת. אולם לגבי חוטי ציצית אפשר לומר שעיקר הכוונה לעשותם ממש לשם מצווה, ואי אפשר לכוון זאת במכונה.

בציץ אליעזר ו, טו, בירר את הסוגיה בהרחבה, וכתב למסקנה "אין כל מקום להרעיש על הנוהגים היתר בציצית מכונה, אחרי שמצאנו לכמה וכמה מגדולי הדורות מדור הקודם ומדור זה שהתירו הדבר, כי יש להם כר נרחב לסמוך עליו. (אולם) מובן שצריכים השגחה לפקח שיאמרו בשעה שנותנים החוטים למכונה, וכן לכל הפעלה של הכפתור, שעושים הכל לשם מצוות ציצית. ומשום הידור מצווה יחזרו על כך בכל כמה זמן באופן שהכל מתחילת העשייה עד סופה יעשה לשם מצוות ציצית".

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן