חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ו – עוד בעניין זה

בכל העולם המערבי נהגו במשך עשרות שנים לנתח כמחצית מן החולים שנפטרו בבתי-החולים, וזאת בטענה שהניתוחים הללו מתבצעים לצורך הצלת נפשות, שעל ידם בודקים האם הרופאים צדקו באבחנתם. וכן יתכן שבאחד הניתוחים יתגלה דבר חדש שעל ידו יוכלו להציל חיי-אדם. ועוד שעל-ידי הניתוחים מרגילים ומאמנים את הסטודנטים לרפואה במלאכת הניתוח.

ואמנם על פי ההלכה אין איסור לנתח מתים גויים, אבל ברור שרוב רובם של הניתוחים שבוצעו במתים יהודים נעשו שלא כדין, ועברו בהם על איסור ביזוי המת, עיכוב הקבורה והנאה ממת.

נתייחס עתה למספר טענות שהושמעו בעד ניתוחי מתים.

טענו שעל-ידי ניתוח שלאחר המות, הרופאים יוכלו לדעת אם איבחנו נכון, ועל-ידי כך יוכלו לשפר את טיפולם בחולים אחרים. אפשר היה להתייחס לטענה זו אילו הרופאים המטפלים היו משתתפים בניתוח, או לפחות מקבלים מהם תוצאות מדויקות. אבל בפועל הרופאים מקבלים באיחור רב, תשובות כלליות וסתמיות, שלא נותנות להם שום תועלת (עיין אסיא א' 212 ואסיא ו' 290).

נימוק נוסף הושמע בעד ניתוחי מתים, שעל ידו מתאמנים הסטודנטים במלאכת הניתוחים, ועל-ידי כך כשינתחו חולים, יצליחו יותר במלאכתם. אבל פיקוח-נפש יכול לדחות את מצוות כבוד המת רק כשאין ברירה, ומאחר שניתן להתאמן גם באופן אחר, על-ידי אמצעי הדמיה, אין היתר לבזות מתים לצורך תירגול הניתוחים.

טענה נוספת שהושמעה: אולי באחד מעשרות או מאות אלפי הניתוחים יתגלה דבר חדש, שעל ידו יינצלו חיי-אדם. סיכוי כזה אינו יכול להיחשב בשום פנים כפיקוח-נפש. מפני שאם נתייחס בכזו חומרה לחשש של פיקוח-נפש, נצטרך לאסור על האנשים לנסוע במכוניות מחשש התאונות, וכן נתיר לבית-חרושת לתרופות לייצר בשבת, שמא פתאום יבואו הרבה חולים שיצטרכו את התרופות. וכן נצטרך להתיר לבתי-החרושת לנשק לעבוד בשבת, ולחיילים להתאמן בשבת, גם כשאין סבירות למלחמה קרובה, שמא בכל זאת תפרוץ פתאום מלחמה. ולא זו בלבד, אלא שאם נחשוש כל-כך מפיקוח-נפש, נצטרך לחייב אנשים לצבור כסף, כדי שאם יקלעו לפניהם אנשים עניים שעלולים למות, יוכלו להצילם. וכן נחייב את כל האנשים ללמוד רפואה, שמא באחד הימים יבוא לפניהם חולה, ולא יהיה מי שיוכל לטפל בו (עיין נו"ב ח"ב יו"ד רי, אג"מ יו"ד ח"ב קנא).

אלא ברור שהחיים התקינים לא יכולים להיפגע על-ידי החשש המופרז מפיקוח-נפש. וכן לא ניתן לבטל את המצווה לכבד את המת, מפני הסיכוי הרחוק שאולי אולי על-ידי ניתוחו יינצלו חיי אדם אחר. אלא הכלל הוא, שפיקוח-נפש דוחה את מצוות התורה רק במקרה שישנו חשש סביר וקרוב של סכנה, ועל-ידי שנעבור על אחת מהמצוות ישנו סיכוי סביר של הצלה. אבל במצב שרק באחד מתוך כמה אלפי ניתוחי מתים אולי יתגלו דברים חדשים – לא ניתן להתיר למען אותו מקרה בודד, לבתר ולבזות את גופם של אלפי מתים.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן