גם כאשר יש ספק אם יגיע ההפסד, כגון שלא ברור אם המזיקים יחוללו במטע נזק משמעותי, כל שהוא ספק שאנשים רגילים לדאוג מפניו ולהפסיק את חופשתם כדי לטפל בו, מותר לעשות מלאכה כדי למנוע את ההפסד (באו"ה תקלז, א, 'דבר'). אמנם כאשר אין ניכר שהמלאכה נעשית כדי להציל מהפסד, צריך לכתחילה לעשותה בצנעה, כדי שלא ילמדו מזה להקל במקום שאסור (מו"ק יב, ב; שו"ע תקלח, ב).
העוסק במלאכת 'דבר האבד' צריך למעט בטרחה, שאם אפשר למנוע את ההפסד במלאכה פשוטה, לא יעשה מלאכה מורכבת (רמ"א תקלז, א). לפיכך, בגד שהתלכלך באופן שאם לא יכבסו אותו מיד יתקלקל, עדיף לכבסו במכונה מאשר בידיים.
גם אובדן רוחני נחשב 'דבר האבד', למשל, אם התחדשו לאדם חידושי תורה והוא ירא שמא ישכחם, מותר לו לכותבם כדי שלא ישתכחו ממנו. ואם הוא יודע לכתוב במחשב, עדיף שיכתבם במחשב ולא בכתב יד, כדי למעט בטרחה.
כאשר יש היתר לעבוד משום 'דבר האבד', מותר לשכור פועלים לצורך מניעת ההפסד ולשלם להם עבור עבודתם. אם אפשר, עדיף לשכור פועלים יהודים שאין להם מה לאכול בחג. ואם אין כאלה, עדיף לשכור פועלים נוכרים. וכשאין אפשרות, יעשה בעל הבית את העבודה, ואם אינו יכול, מותר לו לשכור פועלים יהודים שיש להם צורכי חג, וכיוון שאין להפסיד את מנוחת המועד שלהם בחינם, עליו לשלם להם על עבודתם (רמ"א תקמב, א; מ"ב ה; שעה"צ ח).
כאשר צינור המים שבתוך הקיר התפוצץ, והדבר גורם לנזק, מותר לתקן את הצינור, מפני שזוהי מלאכת 'דבר האבד'. אבל אסור לסגור את הקיר ולצובעו, מפני שמלאכה זו כבר אינה לצורך 'דבר האבד'. אלא שאם מחיר העבודה יעלה באופן משמעותי, עקב כך שהפועל יאלץ לבוא שוב כדי לסיים את עבודתו, מותר לבקש מהפועל להשלים את עבודתו במועד כדי לחסוך את התשלום הנוסף. ואדם עשיר שהתשלום הנוסף אינו חשוב עבורו, אינו רשאי להקל בזה (עיין שעה"צ תקלז, מט, עפ"י הריטב"א; עיין שש"כ סז, יב).
